מאפיינים פיסיים

מתוך MediaWiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד ראשי >> גיאוגרפיה >> ייחודה של יפן | מאפיינים פיסיים | העם היפני | כלכלת יפן | אוכלוסיה ויישובים | גלובליזציה


ממלכת האיים היפניים

מאפיינים הפיזיים של יפן

ד"ר שמשון לבני

הים הפנימי - סטו נאיקאי


החלוקה לאיים, הימים סביב יפן והים הפנימי

ממלכת האיים היפניים משתרעת על פני אלפי קילומטרים ריבועיים (ראו מפה). הגבול בצפון נמצא במצר אטורופו, ב-45 מעלות פון. הגבול במערב נמצא באי יונאגוני, ב-122 מעלות מזרח. הגבול הדרומי של ממלכת האיים נמצא באי אוקינוטורי, ב-20 מ' צפון. האי היפני המזרחי הוא מינאמיטורי ומיקומו 154 מעלות מזרח.


ארבעת האיים גדולים - הוקאידו, הונשו, שיקוקו וקיושו מהווים כ-90% משטח יפן. בנוסף לארבעת האיים הגדולים יש אלפי איים קטנים בשליטת יפן. בתוך עולם האיים הזה נגדיר מספר קבוצות איים:

א. איי נאנסיי (ראו מפה), הנמשכים מהאי קיושו בצפון מזרח עד מול האי טאייוון בדרום מערב.

ב. איי איזו, אוגאשוורה קאזן, הנמשכים ממפרץ טוקיו שבאי הונשו עד גבולה הדרומי של יפן (ראו מפה).

ג. האיים הקוריליים היפניים (ראו מפת ממלכת האיים) הנמשכים מהקצה הצפון מזרחי של הוקאידו עד הגבול עם רוסיה.


הימים סביב יפן (ראו מפה) קשת האיים היפניים נמשכת לאורך כ- 3,000 ק"מ מצפון מזרח לכיוון דרום מערב. קשת זו מפרידה בין חופי יבשת אסיה לבין האוקיינוס השקט, אדיר הממדים. ניתן לחלק את קשת האיים לשתים: הקשת הצפונית המורכבת מארבעת האיים הגדולים של יפן ואיים קטנים לאורך חופיהם המערביים. בין הקשת הצפונית לארצות היבשת משתרע ים יפן.

ים יפן הוא סגור יחסית בין היבשת לאיים הגדולים של יפן. כתוצאה מכך מוכרת שם מידה קטנה של גאות ושפל (בדומה לתופעה המוכרת בחופי הים התיכון).


בין הקשת הדרומית של קבוצת איי נאנסיי לחופי קוריאה וסין משתרע ים סין המזרחי. הים הפנימי - סטו נאיקאי, הים הפנימי, משתרע בין האיים הגדולים הונשו, שיקוקו וקיושו (ראו מפה). הים הפנימי מורכב מחמישה אגנים המחוברים ביניהם במצרים ובמנהרות. חופי הים הפנימי מפורצים והתפתחו שם ערי נמל ומרכזי תעשיה חשובים.


הים הפנימי סטו נאיקאי מהווה גשר ימי בין מרכזי האוכלוסייה והתעשייה של טוקיו - יוקוהמה למרכז האוכלוסייה והתעשייה השני בגודלו - אוסקה - קובה והירושימה שבאי הונשו לבין אזורי התעשייה החדשים באי קיושו.


דרך סטו נאיקאי מתנהלת התחבורה הימית הכבדה מאזורי התעשייה היפניים אל עבר יבשת אסיה. הים הפנימי מצטיין גם בנוף מרהיב של איים זעירים רבים ורוב שטחו של סטו נאיקאי מוכרז גן לאומי.

תבליט - קווי מבנה עיקריים

יפן - מפה פיסית


יפן היא ארץ הררית. כ- 80% מהשטחים הם הרים. גובה ההרים עולה על 3,000 מ'. ראו מפה "יפן - מפה פיסית". אך התבליט ההררי של איי יפן אינו יציב כלל ועיקר. מאות רעידות אדמה המתרחשות מדי שנה מעידות על תנועת קרום כדור הארץ באזור זה. בנוסף לרעידות האדמה מורגשת ביפן פעילות געשית מרובה. תנועת הלוחות של קרום כדור הארץ מסבירה במידה רבה את האירועים הגיאולוגיים האלה בעולם האיים של יפן.


איי יפן נוצרו בשולי לוחות מוצקים של יבשת אירופה-אסיה ויבשת צפון-אמריקה (ראו מפה), הלוח הפסיפי והלוח הפיליפיני מתנגשים ושוקעים לאורך הלוחות של היבשות ויוצרים קווי העתק באורך של אלפי קילומטרים הנמשכים בים וביבשה. באזורי החולשה האלה של קרום כדור הארץ מתנהלת פעילות געשית ערה היוצרת שרשרת של הרי געש פעילים. הפעילות הגעשית מופיעה גם בצורה של מעיינות חמים.


הגיאוטקטוניקה של יפן

תפרושת האוכלוסייה, צורות היישובים, התחבורה היבשתית שימושי הקרקע, כל אלה הושפעו במידה רבה מהטופוגרפיה ההררית של איי יפן.


  • נהרות, מישורים וחופי הים באיים הגדולים.

מההרים יורדים עמקים תלולים ובהם זורמים נהרות מהירים. ארבעת הנהרות הגדולים של יפן הם שיננו (SHINANO), טונה (TONE) וקיסו (KISO) באי הונשו, ואישיקרי (ISHIKARI) באי הוקאידו. בגלל השיפוע החריף של העמקים ומפלס המים בנהרות המשתנה מעונה לעונה לפי כמויות המשקעים, הנהרות לא סייעו בחדירת ההתיישבות לפנים היבשה. בגלל התופעה השכיחה של שטפונות בעמקים והצורך במי השקיה וגם בגלל העניין ביצור חשמל, נבנו על הנהרות סכרים לאגירה, לייצוב משטר הזרימה וייצור חשמל הידרואלקטרי.


המישורים הנרחבים של יפן הם עמקי ההצפה וההשקעה של הנהרות הגדולים.

יפן - נהרות ומישורים


רמת קונסן (KONSEN) באי הוקאידו היא הרמה יחידה הנרחבת שאינה מישור הצפה. השטח המוגבל של המישורים נמצאים בשימוש קרקע אינטנסיבי ביותר, לחקלאות, לתחבורה, למסחר ותעשייה. שטחי החקלאות הולכים ונדחקים כתוצאה מהצורך הגובר בשטחים למגורים.


קווי החוף של האיים מפורצים ביותר. מאות חצאי איים, מפרצים ומפרצונים מהווים מרחב נוח לפיתוח הפעילות האנושית. אלה היו אזורי הדייג והנופש המסורתיים. כתוצאה מהתיעוש והעיור המוגברים קיימת תחרות קשה בין העניין בשימור הנוף לבין הדרישה לשימושי קרקע עירוניים מובהקים.


  • זרמי הים בסביבת יפן
זרמי הים בסביבת יפן

לאורך חופי הים ניכרים זרמי ים חמים וקרים. זרמי הים החמים נמשכים מדרום מערב לצפון מזרח. קורושיו (Kuroshio), הזרם החם של יפן שוטף את החופים של איי נאנסיי (Nansei) ואת החופים הדרומיים של קיושו, שיקוקו והונשו. ענף של הזרם החם הוא זרם צושימה (Tsusima) החודר לים יפן ושוטף את חופי האיים הגדולים ממערב. מצפון לדרום זורם זרם הים הקר האוישיו (Oyashio) (הנקרא גם זרם אוחוצק Okhotsk) ושוטף את החוף הצפון מזרחי של הונשו והוקאידו.


פלג מערבי של הזרם הקר, זרם לימן (Liman) חודר מצפון לים יפן. עירוב הזרמים האלה מסייע ביצירת שפע של דגה בים יפן ובאוקיינוס השקט.

אקלים - מאפיינים עיקריים

איי יפן נמצאים באזורי האקלים הממוזגים והתת קוטביים. אקלים יפן קשור בתאי לחץ-האוויר, במשטר הרוחות ובגושי האוויר הפעילים בסביבתה.


בחודשי הקיץ, שולטת רמה ברומטרית מעל האוקיינוס האטלנטי ממזרח לאיים היפניים. מתוך הרמה הזו מתפזרים גושי אוויר חמים ולחים. גושים אלה נעים מדרום לצפון וגורמים לאקלים החם והלח באיים היפניים ולגשמים מרובים באזורים הפונים אל הרוח החמה והלחה (מחוץ לאי הצפוני הוקאידו שאקלימו קריר ויבש יחסית גם בקיץ) (ראו מפות ואיורים "גשמים ורוחות שכיחות בינואר ובאוגוסט").

גשמים ורוחות בחודש אוגוסט


בחודשי החורף, יפן מושפעת מהרמה הברומטרית השולטת מעל סיביר. מתוך הרמה הזו מתפזרים גושי אוויר קרים ויבשים. גושים אלה נעים מצפון לדרום ואוספים לחות רבה בעוברם מעל ים יפן. כשהם עולים על רכסי ההרים של הוקאידו והונשו, הם מורידים שלגים כבדים המגיעים מדי חורף לגובה של מטרים אחדים. באותו זמן, באזורים הפונים אל האוקיינוס השקט הימים קרירים ומעוטי גשם.

גשמים ורוחות בחודש ינואר

במשך תקופה קצרה של כ- 4 שבועות, בין מחצית חודש יוני למחצית חודש יולי, יורדים גשמים בכל רחבי האיים (ראו מפה סינופטית).

תדמית לווין של חזית באיו BAIU

הם באים כתוצאה של התנגשות גושי אוויר שמקורם ברמה הסיבירת, בגושי אוויר שמקורם ברמה שמעל אוקיינוס השקט.


  • סערות הטייפון.

חודשי סוף הקיץ והסתיו, (אוגוסט ספטמבר) מועדים לסערות הטרופיות המכונות טייפון. התושבים למדו להתמודד עם הסערה. הם בונים בתי מגורים בני קומה אחת בלבד וקושרים את הגגות לקרקע. הם מקיפים את הבתים ואת השדות בשוברי רוח. כשהטייפון משתולל התושבים יורדים למקלטים שהוכנו מראש.


מסלולי טייפונים

ביפן מזהים ארבעה סוגי אקלים:

1. אקלים הוקאידו: חורף קר וקיץ קר, מעט משקעים.

2. אקלים החוף של ים יפן: שלגים כבדים בחורף, קיץ נוח.

3. אקלים האזורים המושפעים מהאוקיינוס השקט: אקלים ממוזג, חורף יבש וקיץ לח.

4. אקלים האיים של נאנסיי (NANSHEI) : חם בחורף, לוהט בקיץ, גשום במשך כל השנה.


סיכוני הטבע ביפן

נדון בשלושה סוגים של סיכוני טבע הפוקדים לעתים קרובות את איי יפן: רעידות האדמה, התפרצויות הרי הגעש, סערות הטייפון וגשמי הזעף. איי יפן מרכיבים קשת ארוכה בת 2000 ק"מ ויותר ויש שם פעילות ערה במעמקי קרום כדור הארץ. פעילות זו באה לידי ביטוי ברעידות אדמה ובהתפרצויות הרי הגעש.


  • רעידות אדמה

לפני כ-80 שנים, בשנת 1923, פקדה רעידת אדמה חזקה את מחוז קנטו (Kanto). באותה רעידת אדמה נהרגו 143,000 תושבים ונגרם הרס רב בערים טוקיו (Tokyo) ויוקוהמה (Yokohama). לאחרונה, בינואר 1995, רעדה האדמה בעיר הנמל קובה (Kobe) שבמפרץ אוסקה (Osaka). ברעידת האדמה שהתרחשה בקובה נהרגו יותר מ-6,300 תושבים ונהרסו בתי מגורים, מפעלי תעשייה ומתקנים בנמל. כשמתרחשות רעידות אדמה באוקיינוס השקט, עולים אל החופים גלי ים ענקיים המכונים "צונמי" (Tsunami). גלים אלה הורסים לעתים את היישובים הבנויים בקרבת חוף הים.


  • התפרצויות הרי הגעש

גם התפרצויות געשיות גורמות להרס לרכוש וסבל רב לתושבים. דוגמה להתפרצות הרסנית היא הפעילות של הר הגעש אוסו-זאן שבהוקאידו.

הר הגעש אוסו -זאן (Usu-zan) באי הוקאידו

במשך מאה השנים האחרונות היה ההר פעיל פעמיים: בשנים 1943-45 , כאשר יצרה ההתפרצות הגעשית הר-געש נוסף. בשנים 1977-78 שוב פעל הר הגעש ונוצר בסביבתו חרוט-געשי נוסף. לאחרונה שוב "התעורר" הר הגעש אוסו. ב- 31.03.00 החל החרוט הרדום לפלוט עשן וענני אפר געשי.


סימנים אלה הספיקו להתריע לבוא ההתפרצות של זרמי לבה לוהטים. אלפי תושבים של שלוש ערים קטנות הנמצאות בקרבת ההר הגועש פונו מבתיהם וכך הם ניצלו. רעידות האדמה וההתפרצויות הגעשיות הקורות באיי יפן לעתים קרובות גורמות לנזקים כלכליים כבדים וגם לאבדות בנפש, במיוחד באזורים המיושבים בצפיפות.


סערות הטייפון וגשמי הזעף, מכות קור ושרב היפנים השכילו להתמודד אם סערות הטייפון. במשך שנים רבות של מאבק באיתני הטבע הם למדו לבנות בתים העומדים בסופות הכבדות . הם בנו חומות מגן לאורך הנהרות כדי להקטין את נזקי השיטפונות הפוקדים את העמקים המעטים.


ביאור היערות בהרים הקטינו את יכולת הקרקע להחזיק במי הגשמים וגידול השטח העירוני המכוסה אספלט ובטון - כל אלה הגבירו את כמויות מי-הנגר הזורמים במדרונות התלולים ויצרו שטפונות כבדים בעמקים המיושבים באוכלוסייה עירונית רבה. מגדלי האורז ביפן הרחיבו את שטחי האורז למחוזות מזרחיים של הונשו וגם לשטחים נרחבים באי הוקאידו. אולם אזורים אלה חשופים לרוחות קרות ויבשות הבאות מן היבשת הסיבירית וגורמות לנזקי קרה כבדים לשדות האורז.


במערב יפן, בחבל סאטואוצ'י (Setouchi) יש בצורת מדי שנה ובאזור זה נחוצה השקיה מלאכותית על מנת להגיע ליבולים סבירים.

ערכים נוספים גיאוגרפיה


לקריאה נוספת

  • Physical Features, האטלס הלאומי של יפן, הרשות היפנית למידה גאומרחבי, עמ' 13.
  • יפן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה.
  • Japan - Flora and fauna, באתר Nations Encyclopedia.
  • יפן, באתר אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
  • אומדני אוכלוסייה לפי גיל ומין, הלשכה היפנית לסטטיסטיקה.
  • סיכום תוצאות של ההגירה הפנימית ב-2014, הלשכה היפנית לסטטיסטיקה
  • Japan - Migration, באתר Nations Encyclopedia.
  • אוכלוסייה ומשקי בית, משרד הפנים והתקשורת היפני
  • גדעון ביגר, דני סימון, אמנון קרטין (עורכים), "יפן", אטלס מסע אחר למדינות העולם (עמ' 183–185), מסע אחר, תל אביב, 2005.


קישורים חיצוניים