תרום התקופה המודרנית

מתוך MediaWiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד ראשי >> היסטוריה >> התקופה הקדומה | התקופה העתיקה | ימי הביניים | תרום התקופה המודרנית | התקופה המודרנית | יפן מאז 1945


השוגון טוקוגאוה אייאסו

התקופה המודרנית המוקדמת (1868-1600)

ד"ר אריה בביץ'


ניהונבאשי, היציאה מאדו

שלום והסתגרות - תקופת טוקוגאוה

(Tokugawa -1600 1868)


הקיסר מינה את אייאסו לשוגון בשנת 1603 . אייאסו העביר את מרכז שלטונו לכפר דייגים קטן בשם אדו (Edo ,טוקיו של היום). השוגונים מבית טוקוגאוה היו עתידים לשלוט ביפן במשך יותר מ - 250 שנה.

טירת אדו


מטרתו של אייאסו הייתה להשליט סדר במדינה השסועה. לשם כך, הוא הקים משטר פיאודלי ריכוזי. משטר חזק אשר הביא על יפן תקופה ארוכה של שלום, שגשוג ופריחה.


הממשל המרכזי של השוגון (בקופו Bakufu) שלט ישירות באדו ובסביבתה וגם בערים הגדולות, ואילו שאר המדינה חולק לכ-275 מחוזות אוטונומיים (האן). בראש כל האן עמד שליט צבאי (דאימיו Daimyo), ולכל האן היו ממשל ומנהל משלו. הדאימיו דורגו לפי מידת נאמנותם למשפחת טוקוגאוה, והם נתבקשו לשהות כל שנה שנייה באדו - שם גם שהו באופן קבוע בני משפחותיהם. הסדר זה גם אפשר לשוגון לפקח על הדאימיו, וגם הכביד על הדאימיו מבחינה כספית.



יפיפיה בתקופת אדו הדפס עץ

הבקופו הטיל פיקוח הדוק על כלל האוכלוסייה. היפנים חולקו לארבעה מעמדות, לפי סדר חשיבותם: לוחמים, איכרים, בעלי מלאכה וסוחרים. חלוקה זו מקורה בניו-קונפוציוניזם הסיני, אשר היה לאידיאולוגיה הרשמית של התקופה. כל אדם השתייך מלידה למעמד מסוים וחלו עליו כללי ההתנהגות של מעמדו.


הסמוראים, בגלל השלום ששרר במדינה, מצאו את עצמם מחוסרי תעסוקה, ורבים הפכו לפקידי ממשל. מבחינת יחסי החוץ, תקופת טוקוגאוה הייתה תקופה של הסתגרות.


אחרי גירוש המיסיונרים ודיכוי הנוצרים המקומיים, גורשו כל הזרים מיפן, ונאסר על שובם של היפנים אשר שהו בחו"ל. קשרי החוץ והמסחר צומצמו למידה מינימלית, והוגבלו להולנדים, לקוריאנים ולסינים.


למרות רצון השלטונות להקפיא את המצב החברתי, חלו בתקופת טוקוגאוה שינויים מרחיקי לכת. תנועת הדאימיו בין מחוזותיהם לאדו והצורך שלהם להחזיק בשני ארמונות מרוחקים, המריצו את הכלכלה היפנית. תקופת טוקוגאוה הייתה ברובה תקופה של שגשוג כלכלי, ושל עליה ברמת החיים, בעיקר בערים.

תיאטרון הקבוקי באדו

הערים התרחבו והתפתחו. במאה ה - 18 , אדו הייתה לעיר הגדולה בעולם, עם מיליון תושבים. גם ערים אחרות הפכו למרכזים סואנים. ובערים אלו שגשג מעמד בורגני חדש, אשר הורכב בעיקר מסוחרים. למרות שתיאורטית הם נמצאו בתחתית הסולם החברתי, הסוחרים למעשה הלכו והתעשרו. כך הופיעה ופרחה תרבות עירונית עשירה ודינמית. תיאטרון הקאבוקי והבונראקו , הדפסי האוקיואה (Ukiyo-e) ורובעי השעשועים, נוצרו על ידי ולמען מעמד הסוחרים העירוניים.

ספינה אמריקאית במפרץ אדו


שינויים חברתיים אלה זעזעו את השיטה המעמדית הקשוחה. אבל מה שיערער יותר מכל את יציבות השלטון יהיה גורם נוסף, חיצוני. החל מסוף המאה ה-18 , הלכה וגברה התעניינותן של מדינות המערב ביפן. ספינות רוסיות ובריטיות צצו לאורך חופי יפן ובנמליה, וגורשו. עד שבשנת 1853 הופיעו במפרץ אדו ארבע ספינות אמריקאיות, עם אולטימטום - לפתוח את השערים, או לספוג מהלומה צבאית.

ספינה הולנדית בנגסקי
כוחות זרים נוחתים ביוקוהמה


אחרי התלבטויות קשות, החליט הבקופו להיכנע. ב-1854 נחתם "חוזה בלתי שווה" ראשון, בין יפן לבין ארה"ב. נמלים יפניים נפתחו לסחר בינלאומי בתנאים משפילים, זרים הורשו להתגורר בתוך יפן, נקשרו קשרים דיפלומטיים. לא חלף זמן רב וחוזים דומים נחתמו גם עם מעצמות מערביות נוספות.

משפחה אמריקאית ביפן, 1861


בפנים, כישלון הבקופו לגרש את הזרים הביא לתגובת שרשרת, אשר בסופה קואליציה של מחוזות אנטי-מערביים הפילה את השוגון. בינואר 1868 , השתלטו המורדים על קיוטו. הקיסר בן ה-15 הכריז על ביטול הבקופו והחזרת השלטון לידיו.

זו הייתה הרסטורציה של מייג'י, על שם תקופת השנים החדשה שעליה הוכרז. תוך חצי שנה, גם אדו נפלה לידי המהפכנים.

ערכים נוספים בהיסטוריה

לקריאה נוספת

  • בן-עמי שילוני, יפן המודרנית - תרבות והיסטוריה, הוצאת שוקן, 1997, מהדורה מתוקנת ומורחבת 2002.
  • Garon, Sheldon. "Rethinking Modernization and Modernity in Japanese History: A Focus on State-Society Relations" Journal of Asian Studies 53#2 (1994), pp. 346-366
  • Kanzawa-Kiriyama, Hideaki et al. (2016). "A partial nuclear genome of the Jomons who lived 3000 years ago in Fukushima, Japan". Journal of Human Genetics. 62 (2).
  • Kobayashi, Seiji (2014). "Eastern Japanese Pottery During the Jomon-Yayoi Transition: A Study in Forager-Farmer Interaction". In Bellwood, P. et al. (eds.). Indo-Pacific Prehistory: The Melaka Papers. Canberra: Australian National University.

קישורים חיצוניים