הבדלים בין גרסאות בדף "אוריגאמי"

מתוך MediaWiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 34: שורה 34:
  
 
ההיבט המעשי של האוריגאמי מוצא ביטוי באריזות נייר למצרכים שונים, בעיצוב קופסאות, וקישוטים לבית.
 
ההיבט המעשי של האוריגאמי מוצא ביטוי באריזות נייר למצרכים שונים, בעיצוב קופסאות, וקישוטים לבית.
 +
 +
 +
דף הנייר הבסיסי באוריגמי הוא לרוב מרובע, חתוך בדייקנות, וצבוע בצדו האחד. עובי הנייר ואיכותו משפיעים על היצירה הסופית. המקפל חייב לעבוד בדייקנות רבה, דבר המחייב שקדנות, ריכוז, ושקט נפשי. מוסדות חינוך רבים ביפן, אירופה וארה"ב, מצאו כי עיסוק באוריגמי עוזר לפתח אצל הילדים תכונות חיוביות אלו. תהליך העבודה מהנה וצבעוני, המסתיים עם תוצר הנראה לעין.
 +
  
 
<gallery widths=200px heights=200px mode="packed-hover">
 
<gallery widths=200px heights=200px mode="packed-hover">
שורה 43: שורה 47:
 
Image:Origami_penguins.jpg| פינגווינים  - עיצוב וקיפול Edgar
 
Image:Origami_penguins.jpg| פינגווינים  - עיצוב וקיפול Edgar
 
</gallery>
 
</gallery>
 
 
 
דף הנייר הבסיסי באוריגמי הוא לרוב מרובע, חתוך בדייקנות, וצבוע בצדו האחד. עובי הנייר ואיכותו משפיעים על היצירה הסופית. המקפל חייב לעבוד בדייקנות רבה, דבר המחייב שקדנות, ריכוז, ושקט נפשי. מוסדות חינוך רבים ביפן, אירופה וארה"ב, מצאו כי עיסוק באוריגמי עוזר לפתח אצל הילדים תכונות חיוביות אלו. תהליך העבודה מהנה וצבעוני, המסתיים עם תוצר הנראה לעין.
 
 
{{תמונה|קובץ=1354.JPG|כיתוב= ארנבת}}
 
  
  
 
מתחביב של ילדים הפכה אומנות האוריגמי לאומנות יצירתית המהווה אתגר למתמטיקאים, מהנדסים, מדענים, אנשי מחשבים, ואומנים, המנסים כוחם בעיצוב דגמים חדשים.
 
מתחביב של ילדים הפכה אומנות האוריגמי לאומנות יצירתית המהווה אתגר למתמטיקאים, מהנדסים, מדענים, אנשי מחשבים, ואומנים, המנסים כוחם בעיצוב דגמים חדשים.
  
{{תמונה|קובץ=1340.JPG|כיתוב= קוף קטן}}
 
  
 +
{{תמונה|קובץ=1354.jpg|כיתוב= ארנבת}}
  
 
היפני יושיזווה אקירה (Akira Yoshizawa,1911) הוא החשוב שבמעצבי צורות חדשות במאה הנוכחית, יצירותיו הפלסטיות ומלאות ההבעה, מורכבות, ודורשות בינה ויצירתיות כאחת. עד היום עוצבו אלפי דוגמאות וצורות של אוריגאמי.
 
היפני יושיזווה אקירה (Akira Yoshizawa,1911) הוא החשוב שבמעצבי צורות חדשות במאה הנוכחית, יצירותיו הפלסטיות ומלאות ההבעה, מורכבות, ודורשות בינה ויצירתיות כאחת. עד היום עוצבו אלפי דוגמאות וצורות של אוריגאמי.
שורה 67: שורה 65:
 
"המרכז הישראלי לאוריגאמי" נוסד לפני כעשר שנים על-ידי מירי גולן אשר למדה אוריגאמי ביפן. כיום מעסיק המרכז 25 מורים המלמדים בבתי-ספר ברחבי הארץ כ -2500 תלמידים, מוציא לאור חוברות וספרים.
 
"המרכז הישראלי לאוריגאמי" נוסד לפני כעשר שנים על-ידי מירי גולן אשר למדה אוריגאמי ביפן. כיום מעסיק המרכז 25 מורים המלמדים בבתי-ספר ברחבי הארץ כ -2500 תלמידים, מוציא לאור חוברות וספרים.
  
 +
 +
{{תמונה|קובץ=1340.jpg|כיתוב= קוף קטן}}
  
 
המרכז עוסק כבר מספר שנים ב"פרויקט השלום". תלמידיו הרבים קיפלו "1000 עגורים" שנמסרו, כברכת החלמה, לחוסיין מלך ירדן. בביקורו בישראל קיבל האפיפיור יוחנן פאולס השני "1000 עגורים" שנמסרו לו על-ידי שלושה ילדים, יהודי, נוצרי ומוסלמי, כמחווה של שלום בין הדתות. בביקורו בישראל קבל גם הדלהי למה, המנהיג הרוחני של טיבט, עגורי שלום. כיום עוסק המרכז בפרויקט החלפת 1000 עגורי שלום בין בתי הספר כמחווה של
 
המרכז עוסק כבר מספר שנים ב"פרויקט השלום". תלמידיו הרבים קיפלו "1000 עגורים" שנמסרו, כברכת החלמה, לחוסיין מלך ירדן. בביקורו בישראל קיבל האפיפיור יוחנן פאולס השני "1000 עגורים" שנמסרו לו על-ידי שלושה ילדים, יהודי, נוצרי ומוסלמי, כמחווה של שלום בין הדתות. בביקורו בישראל קבל גם הדלהי למה, המנהיג הרוחני של טיבט, עגורי שלום. כיום עוסק המרכז בפרויקט החלפת 1000 עגורי שלום בין בתי הספר כמחווה של
 
הבנה בין בתי-ספר חילוניים, דתיים, ישראלים ופלשתינאים.
 
הבנה בין בתי-ספר חילוניים, דתיים, ישראלים ופלשתינאים.
 
  
 
==ערכים נוספים בתיאטרון==
 
==ערכים נוספים בתיאטרון==

גרסה מ־12:07, 31 ביולי 2021

עמוד ראשי >> תרבות הפנאי >> תכס תה | איקבנה | בונסאי | אוריגאמי | משחק גו | מזון ובישול


קופסת נייר

אוריגאמי - קיפולי נייר

מירי גולן

איך מקפלים עגור: סמל למזל


אוריגאמי (Origami) היא אמנות קיפולי נייר אשר עוצבה על-ידי היפנים, ומוכרת כאומנות יפנית. היא מבוססת על הבינה של קיפול נייר לצורות שונות, מבלי להשתמש בחיתוך או הדבקה.


בעת העתיקה קידשו היפנים את הנייר, אשר סימל עבורם את אלי השינטו, והשתמשו בקיפולי נייר ומגזרות נייר לסימון אתרים קדושים (Gohei), ובטכסי טיהור.


מנהג יפני עתיק מחייב כי באירועים פורמליים נדרשים כללי נימוס מיוחדים. בימי זיכרון, חתונות ולוויות, נהוג לארוז מתנות, בנייר, בצורות מיוחדת ומוסכמות, כגון קופסאות נייר להגשת מנחה במקדש. משך השנים הפך הנייר, שהיה מצרך נדיר ויקר בעת העתיקה, למוצר מקובל וזול. במאה ה-17 בעקבות התפתחות של טכניקות לייצור ועיטור נייר בצבעים ודוגמאות קישוטיות, החלו לקפל נייר לשם הנאה. דף הנייר הדו-ממדי הפך לצורה תלת-ממדית.

פני אדם מנייר


בתחילת המאה ה-20 היו כ-150 דוגמאות שונות של צורות אוריגאמי, כגון: עגורים, צפרדעים, בלונים, ספינות, וקופסאות. מסורת קיפולי הנייר עברה מהורים לילדים, והפכה להיות חלק בהכשרה החינוכית של הילדים, דבר שגרם לשימור מסורת זו ולהתפתחותה.


ההיבט המעשי של האוריגאמי מוצא ביטוי באריזות נייר למצרכים שונים, בעיצוב קופסאות, וקישוטים לבית.


דף הנייר הבסיסי באוריגמי הוא לרוב מרובע, חתוך בדייקנות, וצבוע בצדו האחד. עובי הנייר ואיכותו משפיעים על היצירה הסופית. המקפל חייב לעבוד בדייקנות רבה, דבר המחייב שקדנות, ריכוז, ושקט נפשי. מוסדות חינוך רבים ביפן, אירופה וארה"ב, מצאו כי עיסוק באוריגמי עוזר לפתח אצל הילדים תכונות חיוביות אלו. תהליך העבודה מהנה וצבעוני, המסתיים עם תוצר הנראה לעין.



מתחביב של ילדים הפכה אומנות האוריגמי לאומנות יצירתית המהווה אתגר למתמטיקאים, מהנדסים, מדענים, אנשי מחשבים, ואומנים, המנסים כוחם בעיצוב דגמים חדשים.


ארנבת

היפני יושיזווה אקירה (Akira Yoshizawa,1911) הוא החשוב שבמעצבי צורות חדשות במאה הנוכחית, יצירותיו הפלסטיות ומלאות ההבעה, מורכבות, ודורשות בינה ויצירתיות כאחת. עד היום עוצבו אלפי דוגמאות וצורות של אוריגאמי.


הדגם הנפוץ ביותר הוא ה"עגור", המסמל עבור היפנים בריאות ואריכות ימים.


בישראל הולך ומתפתח נושא לימוד האוריגאמי, וצובר תאוצה. הנושא שובץ במספר בתי ספר כחלק מתכנית הלימודים, מספר תלמידים אף פיתחו דגמים חדשים. נער בשם סטיבן אהרונוב המציא את דגם ה"עקרב" בהיותו בן 11, וזכה בפרס בתחרות בינלאומית.


"המרכז הישראלי לאוריגאמי" נוסד לפני כעשר שנים על-ידי מירי גולן אשר למדה אוריגאמי ביפן. כיום מעסיק המרכז 25 מורים המלמדים בבתי-ספר ברחבי הארץ כ -2500 תלמידים, מוציא לאור חוברות וספרים.


קוף קטן

המרכז עוסק כבר מספר שנים ב"פרויקט השלום". תלמידיו הרבים קיפלו "1000 עגורים" שנמסרו, כברכת החלמה, לחוסיין מלך ירדן. בביקורו בישראל קיבל האפיפיור יוחנן פאולס השני "1000 עגורים" שנמסרו לו על-ידי שלושה ילדים, יהודי, נוצרי ומוסלמי, כמחווה של שלום בין הדתות. בביקורו בישראל קבל גם הדלהי למה, המנהיג הרוחני של טיבט, עגורי שלום. כיום עוסק המרכז בפרויקט החלפת 1000 עגורי שלום בין בתי הספר כמחווה של הבנה בין בתי-ספר חילוניים, דתיים, ישראלים ופלשתינאים.

ערכים נוספים בתיאטרון


לקריאה נוספת

  • קוניהיקו קאסאהארה, קסמי אוריגמי, לדורי, 1990
  • קוניהיקו קאסאהארה, פלאי אוריגמי, לדורי, 1990
  • קוניהיקו קאסאהארה, חדוות אוריגמי, לדורי, 1990
  • קוניהיקו קאסאהארה, אוריגמי בקלי קלות, אור-עם
  • רוברט הארבין, אוריגמי: אמנות קיפולי הנייר, לדורי, כרכים 1-4
  • מגוון מחברים, אוסף אוריגאמי ישראלי, המרכז הישראלי לאוריגמי



קישורים חיצוניים