גלובליזציה

מתוך MediaWiki
גרסה מ־16:27, 8 באוגוסט 2021 מאת Pavel (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{| |עמוד ראשי >> |גיאוגרפיה >> |ייחודה_של_יפן|ייחודה של יפ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד ראשי >> גיאוגרפיה >> ייחודה של יפן | מאפיינים פיסיים | העם היפני | כלכלת יפן | אוכלוסיה ויישובים | גלובליזציה


יפן בעידן הגלובליזציה

ד"ר שמשון לבני

ייבוא מוצרי חשמל

השקעות הון יפניות בארצות חוץ

החל משנות ה-1960 החלה תחרות קשה בין התעשייה היפנית המתחדשת לתעשיות של ארה"ב וקנדה ומדינות מערב אירופה. יפן ייצרה הרבה, בטיב משופר ובזול. בעזרת מכסי-מגן הגנה על הייצור המקומי בפני הייצור התעשייתי שמעבר לים.


הייצוא של יפן למדינות התעשייתיות עלה בהרבה על הייבוא מהן. אך השגשוג הכלכלי ביפן בשנות ה-1960-70 הביא לעליה חדה בהוצאות הייצור, במיוחד בשכר העבודה. בנוסף לכך, המדינות התעשייתיות המפותחות איימו על יפן בהקמת מכסים על מוצריה ובכך הקשו על מכירת התוצרת היפנית בשווקים שמעבר לים. כך החלה התעשייה היפנית לאבד שווקים במדינות צפון אמריקה ומערב אירופה.


כדי לעמוד בתחרות, היפנים היו צריכים להוזיל את מוצרי הייצוא. הם יכלו לעשות זאת בדרך של הורדת הוצאות השכר בעזרת העסקת עובדי ייצור זרים מארצות דרום מזרח אסיה, אך דבר זה נגד את חוקי ההגירה של יפן. על מנת לא להעסיק ביפן עובדים זרים ולהתקרב אל שוק הצרכנים, הקימו החברות היפניות מפעלי תעשייה בארצות הברית ובקנדה, במדינות מערב אירופה, וגם בתאילנד, באינדונזיה, בפיליפינים, בטאיוון ובהונג קונג. בנוסף להשקעות בתעשייה, הון יפני מושקע בארצות חוץ בעסקי מסחר, בנקאות, ביטוח ונכסי מקרקעין ובניה. בשנת 1994 פעלו בארצות חוץ כ-1000 מפעלי תעשייה יפניים לייצור ציוד חשמלי, ויפן ייבאה מהמפעלים האלה מוצרים בשווי של כ-20 מיליארד דולר (ארה"ב)


המעורבות של יפן בנעשה בארצות חוץ

למעורבות הבינלאומית יש שלושה מניעים עיקריים: מניע לאומי, מניע בינלאומי ומניע על-לאומי (גלובלי). המניע הלאומי של יפן עולה מתוך הצרכים הכלכליים שלה. יפן ענייה במשאבי טבע, במחצבים ובמקורות אנרגיה והיא מייבאה את החומרים האלה מארצות חוץ. יפן היא מדינה תעשייתית מפותחת המייצרת עודפים גדולים של מוצרים ושירותים והיא מעונינת לייצא אותם. מתוך האינטרסים האלה, הנראים אנוכיים וצרים במבט מן החוץ, יש ליפן עניין רב לנעשה בארצות המייצאות אליה משאבים טבעיים והמייבאות ממנה מוצרים ושירותים.


המניע הבינלאומי מכוון למעורבות בצרכים של המדינה מסוימת או קבוצת מדינות בעלות עניין מיוחד עבור יפן. אלו הן המדינות השכנות של יפן, מדינות דרום מזרח אסיה ומדינות התת יבשת ההודית. מעורבות זו באה לידי ביטוי עקרי בסיוע כספי וטכנולוגי בבניית תשתית, פיתוח טכנולוגי והכשרה מקצועית.


המניע העל-לאומי (הגלובלי) זינק למודעות הבינלאומית של היפנים עם התמוטטות ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה בין מזרח למערב ושאיפת המדינות "הצפוניות" המתועשות לסייע בידי המדינות ה"דרומיות" המתפתחות. המניע העל-לאומי מעורב בטיפול בבעיות ככל-עולמיות כמו שמירת הסביבה, תכנון המשפחה, המלחמה באיידס, המלחמה בסמים, הבטחת זכויות-אדם ועוד.


הרשות הממלכתית לסיוע חוץ

הרשות הממלכתית לסיוע חוץ ODA פועלת במסגרת משרד החוץ היפני. סיוע החוץ של יפן מופעל על פי שלשות המניעים שנמנו לעיל. בדעת הקהל היפנית קיימת מודעות רבה לתועלת שבסיוע בינלאומי, שהרי יפן בעצמה נעזרה במוסדות הבינלאומיים בשיקום כלכלתה שנהרסה בימי מלחמת העולם השניה. הבנק העולמי סייע ליפן בהקמת תשתית תחבורתית חדישה - בהקמת קו הרכבת המהירה בין טוקיו לאוסקה (Tokaido Shinkansen) שנחנך בשנת 1964 ובבניית האוטוסטרדה בין טוקיו לנאגויה המחברת שני אזורים מטרופוליניים חשובים בחוף הפסיפי, שבוצעה בשנת 1969.


קו הרכבת המהירה טוקאידו שינקנסן


החל משנת 1954 הצטרפה יפן למדינות המגישות סיוע טכני והומניטרי למדינות המתפתחות. כך יפן סייעה למצרים בשיקום תעלת סואץ.


שיקום תעלת סואץ


כן הגישה יפן עזרה טכנית וכספית לטורקיה בבניית גשר מעל מצר בוספורוס. גשר זה מחבר את יבשות אירופה ואסיה.


גשר הבוספורוס בטורקיה


כמו כן פעילה יפן בהגשת סיוע בתחומי המחקר השימושי בריאות הציבור והחינוך המדעי .


מחקר שימושי בחקלאות, סרי לנקה
סיוע לחקלאים בסין


אזרחים יפניים יוצאים אל ארצות חוץ

החל משנות ה-1970 יפנים רבים החלו לצאת לארצות חוץ. ב-1999 , כ-10 מיליוני יפנים שהו בחו"ל. כ-8 מיליונים היו תיירים אך כ-2 מיליוני יפנים התגוררו באותה שנה בחו"ל. רוב האזרחים היפניים המתגוררים בארצות חוץ הם אנשי עסקים אך היו ביניהם גם רבים היוצאים בשליחות ממשלת יפן למימוש תוכניות סיוע החוץ ODA ואף מתנדבים בארגונים בינלאומיים המסונפים לארגון האומות המאוחדות וארגונים אחרים לשיתוף פעולה בינלאומי. אנשי העסקים, פקידי הרשות והמתנדבים היפניים מלווים לרוב בבני משפחותיהם וכך מוקמים בתי ספר יפניים בחו"ל המבטיחים חינוך יפני לילדים יפניים השוהים בארצות שמעבר לים.


ערכים נוספים גיאוגרפיה


לקריאה נוספת

  • Physical Features, האטלס הלאומי של יפן, הרשות היפנית למידה גאומרחבי, עמ' 13.
  • יפן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה.
  • Japan - Flora and fauna, באתר Nations Encyclopedia.
  • יפן, באתר אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
  • אומדני אוכלוסייה לפי גיל ומין, הלשכה היפנית לסטטיסטיקה.
  • סיכום תוצאות של ההגירה הפנימית ב-2014, הלשכה היפנית לסטטיסטיקה
  • Japan - Migration, באתר Nations Encyclopedia.
  • אוכלוסייה ומשקי בית, משרד הפנים והתקשורת היפני
  • גדעון ביגר, דני סימון, אמנון קרטין (עורכים), "יפן", אטלס מסע אחר למדינות העולם (עמ' 183–185), מסע אחר, תל אביב, 2005.


קישורים חיצוניים