היסטוריה

מתוך MediaWiki
גרסה מ־08:53, 20 ביוני 2021 מאת Pavel (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{| |עמוד ראשי >> |נשים ביפן >> |היסטוריה | |הב...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד ראשי >> נשים ביפן >> היסטוריה | הבית המסורתי | האשה המודרנית


"מיקו" צעירות מכהנות במקדש שינטו

היסטוריה

'דורית אופיר

"הכניסה לנשים אסורה" למקדש שינטו על הר אומינסן

המיתולוגיה היפנית מספרת כי איזנמי (Izanami), האלה הנקבה, ואיזנגי (Izanagi), האל הזכר, ירדו מהשמיים, יצרו את האי היפני הראשון, קיימו יחסיי מין, וילדו את איי יפן ואלים רבים, שהחשובה שבהם היא אלת השמש, אמאטרסו אומיקאמי. הריב של אלת השמש עם אחיה, אל הסערה, הביא לכך שאמאטרסו הסתתרה במערה, וחושך ירד על הארץ.


הפתרון לבעייה קיומית זו נפתר ע"י אחת האלות הצעירות אשר רקדה ריקוד ארוטי בפתח המערה, וגרמה לאלת השמש הסקרנית לצאת החוצה ולחזור לזרוח בשמים. האלים המליכו את אמאטרסו למלכת השמיים, וגרשו את האח הסורר, אל הסערה, למערב יפן. מאוחר יותר, נלחם אל הסערה בדרקון בעל שמונת הראשים, ומשהרגו, מצא בבטנו את החרב האלוהית ומסר אותה לאלת השמש, תוך שהוא מכיר בעליונותה השלטונית הבלתי מעורערת.


זו ראשיתה של הנוכחות הנשית ב"היסטוריה" היפנית וממנה ניתן למתוח קו רציף של התייחסות אמביוולנטית לנשים ביפן. יחס האופייני גם בתרבויות אחרות.


הקיסריות

ניניגי-נו-מיקוטו (Ninigi-no-Mikoto), נכדה של אלת השמש נחשב לקיסר הראשון של יפן. מוסד הקיסרות הנו קודם כל בעל חשיבות מיתית גדולה. בתחילה, באופן מפתיע, לא היו כללים ברורים לגבי הירושה, ולעיתים אלמנתו או בתו של הקיסר עלו לכס המלוכה.

המשוררת אונו נו קומצ'י מהמאה ה-9

והרי סקירה קצרה של קיסריות:


  • הקיסרית היפנית הראשונה הנזכרת היא העוצרת-קיסרית ג'ינגו (Jingo) במאה השלישית אחה"ס. בזמן שליטתה היא דיכאה שבטים ברברים בקיושו, שבדרום יפן, ומשם המשיכה לכיבוש ממלכת סילה, הנמצאת בקוריאה בת זמנינו.
  • הקיסרית סויקו (Suiko), אלה שינטואיסטית ונזירה בודהיסטית, הומלכה לאחר רצח אחיה. תרומתה ליפן, במשך 35 שנות מלכותה (593-628) הייתה הפיכת הבודהיזם לדת הראשית ביפן.


המשוררת קודאי נו קאמי מהמאה ה-9


  • הקיסרית קוקן (Koken 749, ציוותה לבנות), שעלתה לשלטון בשנת מליון פגודות עץ זעירות, ולהפיצן ברחבי הארץ, כשהן מכילות סוטרות (כתבי הקודש הבודהיסטים). הקיסרית הנהיגה לראשונה טקסים בודהיסטים בארמון הקיסר, עד אותה עת הונהגו שם טקסים שינטואיסטים בלבד. בשנת 758, בגיל 40, פרשה הקיסרית לנזירות,

היא פגשה בנזיר אופורטוניסט, שלמענו יצרה תפקיד ייחודי כראש מועצת השלטון וראש הדת הבודהיסטית. הנזיר תאב הכוח לא הסתפק בכך ודרש את התואר "קיסר-נזיר", אך הדבר נמנע בעצת האלים והכוהנים , ורק בשנת 770, עם מותה של הקיסרית, גורש לגלות.


הפרשה כולה זעזעה את חצר הקיסרות והאצולה, והוחלט לא למנות יותר אישה לקיסרית. לקח זה יושם עד המאה ה-17.


  • הקיסרית מישו (Meisho) הומלכה בשנת 1630 כבת 5 אך בגיל 19 אולצה לפרוש לנזירות, ואחיה נטל את השלטון, לידיו.


התבוננות בפרספקטיבה היסטורית מראה כי נשים אכן שמשו כקיסריות, אך יש לזכור כי מוסד הקיסרות היפנית בכללותו הנו בעיקר מוסד ייצוגי, בעל מעמד אלוהי קדוש, אבל חסר כוח ניהולי תכליתי-אופרטיבי מהותי. השפעתו העיקרית הייתה בתחום הדתי-בודהיסטי, ומזווית ההתבוננות הנשית, בולט מכל הזעזוע ובעקבותיו הנחישות למנוע מנשים את השליטה הקיסרית, התוצאה: ב-1889 הוענקה לעם חוקה, שקבעה כי רק גברים יוכלו לתפקד כקיסרים.


ערכים נוספים בנשים ביפן


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים