העם היפני

מתוך MediaWiki
גרסה מ־13:51, 4 באוגוסט 2021 מאת Pavel (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{| |עמוד ראשי >> |גיאוגרפיה >> |ייחודה_של_יפן|ייחודה של יפ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד ראשי >> גיאוגרפיה >> ייחודה של יפן | מאפיינים פיסיים | העם היפני | כלכלת יפן | אוכלוסיה ויישובים | גלובליזציה


יפן - התפלגות גילית של האוכלוסייה בשנים 1920, 1955 ו-2000

העם היפני

ד"ר שמשון לבני

בני 65 ויותר באוכלוסיות המדינות המפותחות, שנים 1990- 2020


תכונות האוכלוסייה של יפן

תקופת השוגונות (שהסתיימה ב-1868) הצטיינה ביציבות דמוגרפית רבה. המדינה הייתה מבודדת משכנותיה מבחינה חברתית וכלכלית ואוכלוסייתה עמדה על כ-30,000,000 נפש.


ממשל מייג'י (1868 - 1912) חתרה למודרניזציה ותיעוש של כלכלת יפן ולגידול אוכלוסייתה. האוכלוסייה הוסיפה לגדול עד מלחמת העולם השנייה למרות השיעורים הגבוהים של הילודה והתמותה. כיום שיעור הגידול הטבעי ביפן מגיע ל- 0.2% בלבד ותוחלת החיים היא 83 שנים לנשים ו- 76 שנים לגברים (שנת 1999).


  • התפלגות לקבוצות גיל ומין של האוכלוסייה היפנית

עיון בפירמידות הגילים של יפן בשנים 1920, 1955 ו-1999 מלמדנו על שינויים גדולים שחלו בהרכב הגילי של אוכלוסיית יפן. בשנת 1920, קבוצת גילאי הילדים והנוער הייתה גדולה מאוד וקבוצת הקשישים הייתה קטנה. הפירמידה של שנת 1955 חושפת את תחילת הצמצום בריבוי טבעי שלאחר מלחמת העולם השניה וניתן גם לזהות את האובדן הגדול של הגברים בגיל העבודה - תוצאה ישירה של קרבות אותה מלחמה.


פירמידת הגילים של שנת 1999 מתארת את ההתפלגות האחוזית של גילאי האוכלוסייה של יפן. בשנה האחרונה פירמידה זו אופיינית מדינות תבתר-תעשייתיות מפותחות, כשהולך וגדל חלקם של גילאי הקשישים באוכלוסייה. כתוצאה מהירידה בגידול הטבעי והעלייה בתוחלת החיים, הולך וגדל חלקה של אוכלוסיית הקשישים ביפן.

תופעה זו מוכרת בכל המדינות המפותחות אך היא בולטת יותר באוכלוסיית יפן.


  • תפרושת וצפיפות האוכלוסייה ביפן

האוכלוסייה היפנית מתגוררת ברובה במישורים המעטים ובעמקי ההצפה של הנהרות. צפיפות האוכלוסייה ביפן גדלה מ- 91 נפשות לקמ"ר ב- 1870 , ל- 333 נפשות לקמ"ר בשנת 1999.

צפיפות האוכלוסייה במדינות נבחרות (1997) [נפשות/קמ"ר]
יפן 333
ארה"ב 29
גרמניה 230
צרפת 106
איטליה 191
הממלכה המאוחדת 240
סין 130
הודו 291
הפדרציה הרוסית 9


אך אוכלוסיית יפן אינה פרושה בצורה שווה על פני שטחי האיים. מתוך אוכלוסיית יפן המונה כ-125 מיליוני נפשות מתגוררים כ-100 מיליוני יפנים על כ-20% מהשטחים של ארבעת האיים הגדולים. עיינו עוד במפה "צפיפות האוכלוסייה ביפן, 1990" .

יפן - צפיפות האוכלוסייה בשנת 1990


דפוסי חברה ייחודיים

החברה היפנית היא חברה עירונית. תהליך העיור (מעבר האוכלוסייה מן הכפר אל העיר) גבר עם שיקום הכלכלה היפנית אחרי מלחמת העולם השניה. בשנת 1970 גרו בערים כ-70% מהיפנים, בשנת 1995 - יותר מ-80% מהיפנים היו עירוניים.


  • המשפחה העירונית

המשפחה היפנית המסורתית הייתה משפחה מורחבת. בארבעים השנים האחרונות גדלה אוכלוסיית יפן בשליש, בקרוב. מספר משקי הבית גדל פי שנים. הגידול המהיר במספר משקי הבית הוא תוצאה של מודרניזציה במשפחה היפנית. הבנים והבנות הנישאים אינם נשארים עוד

בבית, במשפחה המורחבת. המשפחה העירונית של שנות ה-90 היא משפחה גרעינית.


המשפחה היפנית עוברת תהליך מזורז של דמוקרטיזציה. בסיס המשפחה הוא הזוג הנשוי. פרנסת המשפחה מוטלת לרוב על אב המשפחה .האם עושה את עבודת משק הבית (שאין בצדה הכנסה חיצונית) והיא נושאת בעול של חינוך הילדים.


  • שינויים באורח החיים של העובד השכיר היפני

ההתאוששות הכלכלית שלאחר מלחמת העולם השניה הביאה מיליוני שכירים אל המפעלים שבאזורי התעשייה. השכיר היפני של שנות ה- 60 שמח למצוא עבודה קבועה במשרה מלאה, במפעל גדול ומצליח.


שכרו, רמת חייו ורמת חיי משפחתו עלו עם ההצלחה הכלכלית של המפעל ונאמנותו הייתה מוחלטת למקום עבודתו. בקביעת שכר העבודה, עדיפות ראשונה ניתנה לותק המפעלי. השכיר עבד קשה, שעות עבודה רבות, לעתים עד שעות הלילה. הנהלת המפעל השקיעה סכומים נכבדים בגיבוש רוח הצוות. על כן, העובד השכיר בילה את מעט שעות הפנאי שלו בחברת חבריו לעבודה. הוא לא הכיר את מושגי הרווחה כמו חופשה שנתית ובני משפחתו ראו אותו בבית אך לשעות ספורות. מאז שנות המשבר הכלכלי של שנות ה- 70 חלו שינויים רבים ביחסי העבודה ביפן. החברות הגדולות מחפשות דרכים להוריד את עלות העבודה. העדיפות של הותק המפעלי מפנה את מקומה למומחיות ייחודית ויכולת לשנות את תחום העיסוק. גם העובדים נוטים לשנות את מקום עבודתם כשהם תרים אחרי דרכים נוספות לנצל את השכלתם ומומחיותם להתקדמות כלכלית וחברתית.


  • שינויים באורח החיים של האישה היפנית

במשפחה היפנית העירונית המורחבת האישה עובדת במשק ביתה, מטפלת בקרובים הקשישים ובילדים. הרעייה והאם במשפחה הגרעינית אף היא עסוקה רוב זמנה במשק הבית ובגידול ילדים.


אך מאז שנות ה- 60-50 מסתמנת תפנית במעמד האישה היפנית. לפני הנישואים, נשים יפניות רבות יוצאות לעבוד. הן הועסקו לרוב בשירותים אישיים ובשירותים עסקיים. ברוב המקרים, כשהאישה היפנית נישאת, היא עוברת לעבוד עבודה חלקית ולאחר הלידה אף מפסיקה לעבוד. האישה הנשואה אינה יכולה להשתלב בחיי החברה המאורגנים על ידי מקום העבודה היות והיא צריכה להיות באותו זמן בביתה ולטפל בבני הבית.


בגלל האופי הזמני והחלקי של עבודת האישה היפנית היא מופלית לרעה בשכר. השינויים של גישת המעבידים אל העובדים בשנות העשור האחרון השפיעו לטובה בתחום העסקת הנשים. כעת גוברת ההעדפה של המעסיקים לכשרון האישי ולמומחיות, והותק במפעל ירד בחשיבותו. חברות רבות אף מעדיפים להעסיק עובדים חלקיים והרי כל אלה מתאימים במיוחד לצורת ההשתלבות של האישה היפנית במעגל העבודה. בשנת 1996 יותר מ- 40% מהנשים היפניות עבדו מחוץ למשק ביתן.


  • החינוך הגבוה - דרך למוביליות-למעלה בחברה ובכלכלה

הנסיגה הכלכלית המתמשכת של שנות ה- 90-70 לימדה את הדור הצעיר ביפן, שלעובדים משכילים, היכולים ללמוד דברים חדשים ולהשתלב בתנאי עבודה משתנים, יש יתרון בתחרות על מקום העבודה. עד תום מלחמת העולם השנייה ההשכלה הגבוהה הייתה מנת חלקם של בני המעמד הגבוה. תהליך הדמוקרטיזציה של מערכת החינוך לא פסח גם על האוניברסיטאות. בעקבות השגשוג הכלכלי והעידוד הממשלתי - כ- 40% מהמסיימים את בתי הספר התיכוניים ממשיכים ללמוד באוניברסיטאות או במכללות.


מוסדות ההשכלה הגבוהה ביפן נהנים מיוקרה רבת שנים. קיימת תחרות קשה כדי להתקבל לאוניברסיטאות ולמכללות יוקרתיות, וזאת מפני שהמעסיקים מעדיפים להעסיק בוגרים של המוסדות האלה. בגלל השאיפה להתקבל ללימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה קיימת תחרות עזה כדי ללמוד בבתי הספר התיכוניים "הטובים", כאלה שבוגריהם מתקבלים באוניברסיטאות המועדפות.


ההישגיות הרבה בלימודים התיכוניים מאיץ את ההורים לדאוג לילדיהם להרחבת ההשכלה עוד בלימודיהם בבית ספר היסודי (ואף בגן הילדים!). המרוץ ההישגי של ההורים ושל בני הנוער להשגת השכלה ראויה גורם לעתים למשברים קשים אצל המתבגרים.


ההגירה מיפן ואל יפן

מפה איי הואי
  • הגירת יפנים אל ארצות-חוץ

בתקופת מייג'י (1912-1868) החלה הגירת יפנים קשי-יום אל מעבר לים. בשנים 94-1885 יצאו כ- 30,000 יפנים לאיי הואי כדי לעבוד שם בשדות קנה-הסוכר. בעשור הראשון של המאה ה- 20 היגרו רבבות יפנים לקליפורניה (מדינה בחוף המערבי של ארה"ב) כדי לעבוד שם במשקי הירקות ובפרדסי ההדרים. המהגרים היפניים נתקלו בארה"ב בחוקי הגירה שהפלו אותם לרעה בהשוואה למהגרים מארצות אירופה. מהגרים אחרים פנו לדרום אמריקה, לפרו ולברזיל. בברזיל עבדו היפנים במטעי הקפה. אך גלי הגירה יפניים פנו גם לעבר יבשת אסיה.


עם כיבוש קוריאה (1910) קבלו יפנים רבים קרקעות שהופקעו מהתושבים המקומיים והם הקימו שם חוות חקלאיות. מהגרים יפניים שמשו גם כפקידי השלטון הקולוניאלי. כיבוש מנצ'וריה והקמת מדינת הבובות "מנצ'וקו" הביא אלפי יפנים נוספים אל הארצות האלה. רבבות נוספות של יפנים היגרו אל מדינות אסיה שנכבשו על ידי צבאות יפן במלחמת העולם השניה.


רוב המהגרים היפנים תמכו במעשי הכיבוש של ממשלתם ועוררו שם רגשי שנאה כלפי יפן שלא נמחקו עד היום הזה. בשנות המלחמה סבלו המהגרים היפנים וצאצאיהם מיחס עוין ומפלה גם בארה"ב וגם בברזיל. רוב המהגרים היפנים ששהו בשנות המלחמה בארצות אסיה הכבושות שבו ליפן בסוף שנות ה- 40.


החל משנות ה- 80 , עם המעורבות הגוברת של יפן בפעילות סיוע של המדינות המתועשות בארצות העולם השלישי התת-מפותח, נפתח זרם מחודש של מהגרים יפנים אל ארצות-חוץ. בשנת 1998

התגוררו בחו"ל כ- 1,000,000 יפנים:

בארה"ב ובקנדה כ-470,000 נפש

במדינות אסיה כ- 550,000 נפש

באוסטרליה וניו-נילנד כ- 90,000 נפש

במדינות מערב-אירופה כ- 130,000 נפש


היפנים המתגוררים בחו"ל הם ברובם מומחים בתחום המדעים, בהנדסה, כספים וקשורים בחברות העל-לאומיות של הכלכלה העולמית המתפתחת. אך נמצאים ביניהם גם אנשי חינוך ותרבות רבים שעניינם בחינוך בני המומחים היפניים השוהים בחו"ל לצורך עסקיהם.


  • הגירת זרים אל יפן

דיוננו זה אינו עוסק בתיירות (שהרי גם תיירות במהותה הגירה חיצונית זמנית). פרק זה עוסק בכניסת אזרחים זרים ליפן לשהות ממושכת, לעתים אף לצמיתות.


  • הגירת זרים ליפן מאז תקופת מיג'י ועד תום לחמת העולם השניה
בתקופת מיג' (1912-1868) לא היו כל הגבלות על הגירת זרים ליפן. בתקופת ההתפשטות הקולוניאלית והכיבושים של מלחמת העולם השניה הובאו ליפן כ- 3 מיליוני זרים, בעיקר קוריאנים וסינים, לעבודה במכרות ובמפעלי התעשייה וגם כעובדי אדמה בהתיישבות החדשה באי הצפוני הוקאידו. בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה שבו רוב הזרים האלה לארצות מוצאם ונשארו ביפן רק כ-600,000, ברובם קוריאנים.


כ-6,000,000 יפנים ששהו בתקופת המלחמה בארצות אסיה חזרו עם סיומה ליפן.


  • מעמד הזרים ואשרות שהיה לזרים ביפן בארבעה העשורים האחרונים

הזרים שנותרו ביפן מאז תום מלחמת העולם השניה לא קבלו אזרחות ונשארו במעמד של תושבים קבועים. גם זרים הנשואים ליפניות אינם מקבלים אזרחות יפנית ונשארים במעמד של "תושבים". כך הדבר גם במקרים של בני "תושבי-קבע".


הממשלה היפנית נותנת אשרות שהייה לאזרח זר לצורך עבודה, עסק או לימודים לאחר חקירה מדוקדקת ורק במקרים שהיא משתכנעת שאין המהגר אמור להתחרות באוכלוסייה היפנית. רמת השכר הנמוכה הנהוגה במדינות "המתפתחות" של אסיה ואמריקה הדרומית דוחפת את עובדי הכפיים בארצות האלה אל שוק העבודה היפני.

יפן מעדיפה את קליטת העובדים שהם צאצאים של יפנים שהגרו בעבר לארצרת חוץ. למרות כל אמצעי הפיקוח הקפדניים, תיירים לא מעטים שאין בידם רשיון עבודה ביפן עובדים למעשה בבנייה ובתעשיית האירוח והתיירות. תיירים הנתפסים עובדים ללא רישיון נאסרים ומצטווים לעזוב את יפן.


  • קבוצות מהגרים השוהים ביפן בשנים 1992 - 1997
מהגרים שנת 1992 שנת 1997
סה"כ המהגרים 1.281.644 1.482.707
אחוז המהגרים מכלל אוכלוסיית יפן 2% 17%
תושבים קבועים, בני-זוג של יפנים, מתיישבים 967.505 1.102.800
מומחים בתחום החינוך והתרבות, מדענים 230.723 243.728
מומחים בתחום הטכנולוגיה והכספים 14.547 27.537
עובדים במשק-בית 5.135 6.372
עובדים לא-מקצועיים 63.579 102.270


עיון בטבלה מלמדנו שלמרות מאמצי הממשלה היפנית להגביל את עבודת המהגרים הזרים ביפן, מספר המהגרים עולה משנה לשנה וחלקם גדל באוכלוסיית יפן. העלייה המרבית נצפתה בקבוצת העובדים הזרים הלא-מקצועיים וזאת בניגוד גמור לתקנות ההגירה האמורות לאסור כניסת עובדים זרים לא מיומנים (העובדים בשכר זעום לעומת המקובל ביפן) המתחרים קשה בעובדים צעירים יפניים ודוחקים אותם אל שורות המובטלים.


ערכים נוספים גיאוגרפיה


לקריאה נוספת

  • Physical Features, האטלס הלאומי של יפן, הרשות היפנית למידה גאומרחבי, עמ' 13.
  • יפן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה.
  • Japan - Flora and fauna, באתר Nations Encyclopedia.
  • יפן, באתר אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
  • אומדני אוכלוסייה לפי גיל ומין, הלשכה היפנית לסטטיסטיקה.
  • סיכום תוצאות של ההגירה הפנימית ב-2014, הלשכה היפנית לסטטיסטיקה
  • Japan - Migration, באתר Nations Encyclopedia.
  • אוכלוסייה ומשקי בית, משרד הפנים והתקשורת היפני
  • גדעון ביגר, דני סימון, אמנון קרטין (עורכים), "יפן", אטלס מסע אחר למדינות העולם (עמ' 183–185), מסע אחר, תל אביב, 2005.


קישורים חיצוניים