הבדלים בין גרסאות בדף "זן ותרבות התה"

מתוך MediaWiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 20: שורה 20:
 
{{תמונה|קובץ=Tea room.jpg|כיתוב=חדר טכס תה}}
 
{{תמונה|קובץ=Tea room.jpg|כיתוב=חדר טכס תה}}
  
הוצנעו כאן בכוונה תחילה, ולמקום אוירה של פשטות כפרית. גם בחדרים פנימה אין קורות העץ צבועות וגם רהיטים אין. הריח הנודף מהמחצלות, שצבען זהוב, הוא כריח שדות האורז בעונת הקציר. רק בחדר המרכזי, בו נערך [[תכס_תה|טכס-התה]], מצוי העטור היחיד; [[ציור|מגילה תלויה]], מצוירת בדיות שחורה התופסת מקום של כבוד בגומחה (Tokonoma) הבנויה למטרה זו. לעתים יימצא עטור נוסף בחדר; אגרטל פרחים המסודר באיפוק מרבי.
+
הוצנעו כאן בכוונה תחילה, ולמקום אוירה של פשטות כפרית. גם בחדרים פנימה אין קורות העץ צבועות וגם רהיטים אין. הריח הנודף מהמחצלות, שצבען זהוב, הוא כריח שדות האורז בעונת הקציר. רק בחדר המרכזי, בו נערך [[טכס_תה|טכס-התה]], מצוי העטור היחיד; [[ציור|מגילה תלויה]], מצוירת בדיות שחורה התופסת מקום של כבוד בגומחה (Tokonoma) הבנויה למטרה זו. לעתים יימצא עטור נוסף בחדר; אגרטל פרחים המסודר באיפוק מרבי.
  
  
שורה 46: שורה 46:
  
  
במאה ה-16 פיתח נזיר הזן [[תכס_תה|סן-נו-ריקיו (Sen-no-Rikyu)]] את טכס התה בסגנון ה"דל" כדרך של התעלות רוחנית. הוא היה המורה הראשון אשר הדגיש את היופי שבפשטות ובקרבה לטבע. הכללים שהציב קראו לשלווה ולפשטות והוגדרו מאוחר יותר בשלוש תכונות שהביעו את האידיאלים של חברה עניה:  
+
במאה ה-16 פיתח נזיר הזן [[טכס_תה|סן-נו-ריקיו (Sen-no-Rikyu)]] את טכס התה בסגנון ה"דל" כדרך של התעלות רוחנית. הוא היה המורה הראשון אשר הדגיש את היופי שבפשטות ובקרבה לטבע. הכללים שהציב קראו לשלווה ולפשטות והוגדרו מאוחר יותר בשלוש תכונות שהביעו את האידיאלים של חברה עניה:  
  
  

גרסה אחרונה מ־11:55, 23 באוגוסט 2021

עמוד ראשי >> חכמת זן >> זן ביפן | תורת זן | זן ואסתטיקה | זן ותרבות התה


זן ותה

אלי לנצמן

בית-תה


מוצנע בתוך גן קטן, בין עצים ומים, שרוי בית-התה היפני. קירותיו עץ, גגו במבוק ורצפתו מחצלת גבעולי קש האורז. בדומה לגן, גם הבית כאילו צמח בין העצים. עבודת הנגר-בנאי והמתכנן


חדר טכס תה

הוצנעו כאן בכוונה תחילה, ולמקום אוירה של פשטות כפרית. גם בחדרים פנימה אין קורות העץ צבועות וגם רהיטים אין. הריח הנודף מהמחצלות, שצבען זהוב, הוא כריח שדות האורז בעונת הקציר. רק בחדר המרכזי, בו נערך טכס-התה, מצוי העטור היחיד; מגילה תלויה, מצוירת בדיות שחורה התופסת מקום של כבוד בגומחה (Tokonoma) הבנויה למטרה זו. לעתים יימצא עטור נוסף בחדר; אגרטל פרחים המסודר באיפוק מרבי.


התה ירוק טעמו מריר. אבקת התה, כשהיא מתמוססת במים הרותחים ונבחשת בבחשן במבוק, דומה בצבעה לירוקת הביצות; הריח העולה מתוך הקצף פולש לכל פינות החדר. גברים ונשים עוטי קימונו, שנאספו כדי לחוות חוויה מיוחדת זו ולשחרר עצמם ממתח - מנת חלקו של כל אדם עובד וחושב בעולם המודרני ? טועמים לאיטם


נזיר זן בטכס תה


מהמשקה המר, המוגש בצלוחית חרס. עיניהם נחות על הכלי שבידיהם ואחר חולפות באיטיות על קירות החדר ונחות על המגילה התלויה. תערובת התה שווה תמיד אולם כל ספל טעמו שונה; הגוון והאווירה - ולא המשקה - הם הגורם העיקרי בעיצוב הטעם.


התה הירוק


טכס התה המושפע מתורת הזן יכול לשמש בסיס ללימוד תורת האסתטיקה היפנית. פסיכולוגים ינסו אולי לגלות את חשיבות הטכס לזיכוך הנפש ולרענון המחשבה; אחרים יראו בטכס התה אירוע פורמלי נוגה שהתפתח ממסורת של שנים; אולם הכל יסכימו כי לטכס זה תפקיד נכבד בפיתוח חוש היופי המיוחד ליפן, שהוא מעין דיאלוג בין התחושה ובין החומר הטבעי. אינך יכול שלא להתרשם מאותה דמות עדינה העוטה קימונו, העוסקת בהכנת התה והגשתו לאורחים; שלא לחוש בזהות עם תיאטרון ה"נו". שכן טכס התה המבוצע בשלמות צורנית ובאווירה נינוחה אינו "תצוגה" - זוהי אמנות תיאטרלית במיטבה.



התה, כמו יסודות תרבותיים אחרים, הובא ליפן מסין. נאמר כי שתילי התה הראשונים הובאו ליפן במאה השתים-עשרה על-ידי הנזיר הבודהיסטי אייסאי (Eisai), מייסד כת הזן ביפן. נזירי הזן אשר עסקו שעות רבות במדיטציה גילו את תכונותיו המעוררות.


צלוחית תה


במאה ה-16 פיתח נזיר הזן סן-נו-ריקיו (Sen-no-Rikyu) את טכס התה בסגנון ה"דל" כדרך של התעלות רוחנית. הוא היה המורה הראשון אשר הדגיש את היופי שבפשטות ובקרבה לטבע. הכללים שהציב קראו לשלווה ולפשטות והוגדרו מאוחר יותר בשלוש תכונות שהביעו את האידיאלים של חברה עניה:


כלים מבמבוק בשימוש בטכס תה


ואבי (Wabi) - יסוד אסתטי ומורלי המציין את התענוג שבחיים שקטים הרחק מטרדות העולם. מציין יופי "פשוט, שליו ועני" המתאפיין בבקתת איכרים מקורה בקש בניגוד לאופנתי ולמהודר. הערכת הפשטות המעודנת הקיימת בחומרים טבעיים כגון: עץ, קש,במבוק, חמר ואבן, וכן כלים אשר עוצבו מחומרים אלו תוך הדגשת המרקם הטבעי ואופי החומר כגון: כלי חרס, רעפים, נייר,עבודות לכה, בדים, ועוד.


נזיר זן עוסק בקליגרפיה


סאבי (Sabi) - "היופי הנוגה שבבדידות", התחושה והיופי המצויים בחפץ או כלי עתיק או משומש בניגוד לכלי חדש ומבריק. יופי המעריץ את השפעת הזמן על החומר. ערכם של כלים גדל משך הזמן, השימוש, השחיקה והתיקון אינם מורידים את ערכם של החפצים, אלא מגבירים את יופיים.


שיבוי (Shibui) מפולפל ולא מתבלט עם תחושה של איפוק ומסתורין. מתבטא בצבע, עיצוב קול וטעם "כטעמו המריר של אפרסמון שאינו בשל". קשה לתרגם כללים אלו לשפה זרה שכן משמעותם שונה בהתאם להרגשתו של כל פרט. אולם כל הקשור לטכס התה חייב להביע שלוש תכונות אלו שמקורן בתורת זן.


בהשפעת טכס התה התפתחה אומנות סידור הפרחים, אמנות הקרמיקה, והאדריכלות.

קישורים חיצוניים

טקס התה היפני: שלווה גדולה לקוח מתוך אתר מסע