ייחודה של יפן

מתוך MediaWiki
גרסה מ־22:35, 8 באוגוסט 2021 מאת Pavel (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד ראשי >> גיאוגרפיה >> ייחודה של יפן | מאפיינים פיסיים | העם היפני | כלכלת יפן | אוכלוסיה ויישובים | גלובליזציה


יפן והסביבה

ייחודה של יפן

ד"ר שמשון לבני

איי יפן בצפון


יפן היא מדינת איים בצפון האוקיינוס השקט, מול החוף הצפון-מזרחי של יבשת אסיה. יפן מורכבת מארבעה איים גדולים הנמשכים מצפון לדרום: הוקאידו, הונשו, שיקוקו וקיושו ומאלפי איים קטנים.


היות ומדינת יפן בנויה כולה על איים, כל גבולותיה הם גבולות ימיים. במערב, ים יפן מפריד את רצועת האיים היפניים ממדינות קוריאה ומסיביר (רוסיה). בצפון, מצר סויה (SOYA) מפריד בין הוקאידו לאי סחלין (SAKHALIN) (רוסיה) ובצפון מזרח -האי אטורופו (ETOROFU), האי קונשירי (KUNASHIRI) ואיי הבומאי (HABOMAI) המוחזקים על ידי הרוסים משנת 1945 (תום מלחמת העולם השניה) מפרידים בין הוקאידו לאיים הקוריליים.


במזרח גבולה הימי של יפן עובר במי האוקיינוס השקט, באי מינמיטורי (MINAMITORI) ובדרום גבולה הימי של יפן עובר באי אוקינוטורי (OKINOTORI).


איי יפן בדרום ובמזרח

במערב, ים - סין המזרחי מפריד בין יפן לסין. האי צושימה נמצא בין קיושו לחופי דרום קוריאה וכך מחלק את המעבר הימי הזה למצר קוריאה במערב ולמצר צושימה - במזרח. האיים היפניים נמשכים לאורך כ- 3,000 ק"מ במערב, מרחק זה גדול פי 7 (בקרוב) מאורכה של מדינת ישראל (ראו מפה).


איי יפן במערב


שרשרת האיים נמשכת מהאי יונאגוני YONAGUNI מול חופי טאיוון (TAIWAN) 24 מעלות צ', 123 מעלות מזרח, והיא מסתיימת בכף סויה (SOYA) שבקצה האי הוקאידו, 45 מעלות צ'.


מדינת יפן משתרעת על פני כ- 380.000 קמ"ר. שטח יפן מהווה רק את החלק ה - 25 משטחה של ארה"ב ורק כעשירית משטחי מדינות מערב אירופה (היא גדולה פי 20 בקרוב משטחה של ישראל).

ארבעת האיים הגדולים, הוקאידו, הונשו, שיקוקו וקיושו, מהווים כ- 90% משטח יפן.


אוכלוסיית יפן מונה כ- 125 מיליוני תושבים. כ- 70% מאוכלוסיית יפן מתגוררים באי הגדול הונשו ו- 20% נוספים באיים שיקוקו וקיושו.


העיר טוקיו שבאי הונשו היא בירת יפן. טוקיו מונה יותר מ- 10 מיליוני תושבים והיא אחת הערים המאוכלסות ביותר בעולם. באי הונשו נמצאות גם הערים אוסקה, יוקוהמה, נאגויה, קיוטו וקובה, אף הן מונות למעלה ממיליון תושבים כל אחת.


גם האיים שיקוקו וקויושו מיושבים בצפיפות ומחוברים אל האי הונשו בגשרים ובמנהרה שדרכה עוברים כבישים מהירים ומסילות ברזל.


באי הצפוני הוקאידו יש פחות תושבים, אך העיר הראשית שלה סאפורו (SAPPORO) מונה אף היא קרוב לשני מיליוני תושבים. מנהרה באורך 54 ק"מ (הארוכה ביותר בעולם!) מחברת את האי הוקאידו אל הונשו, האי הראשי של ממלכת האיים היפניים.

המשאבים הטבעיים של יפן

יפן ענייה במשאבים טבעיים. יפן היא דוגמה נדירה של מדינה תעשייתית מובילה הענייה ביותר במשאבים טבעיים.

מחצבים

יפן - משאבי טבע


ביפן יש עפרות ברזל, נחושת, אבץ, עופרת וגם זהב וכסף, אך העפרות האלה עניות למדי בתכולת המתכת הנקיה. יפן חסרה לחלוטין ניקל וקובלט החיוניים לייצור פלדה מעולה ואין באדמתה עופרת באוקסיט הנחוצה לייצור אלומיניום.


פחם הוא המחצב החשוב ביותר שיש ביפן והוא נחצב באיים הוקאידו וקיושו. מעט מכרות ברזל נמצאים בצפון ובמערב האי הונשו ומכרות הנחושת פועלות בהונשו ובהוקאידו. בחוף המערבי של הונשו יש כמה שדות נפט וגז טבעי, אך תפוקתם דלה ביחס לצורכי האנרגיה האדירים של המשק היפני.

קרקע חקלאית ויערות

יפו היא ארץ הררית הענייה בקרקע חקלאית פורייה. השדות המפוצלים והקטנים בשטחים מכבידים מאוד על שימוש בטכנולוגיה חקלאית מודרנית. על אף זאת, מסורת חקלאית רבת שנים ושיטות עיבוד קפדניות נושאות פרי - החקלאים מספקים כ- 80% מתצרוכת המזון של יפן.


גידול האורז ביפן

כאמור, יפן היא ארץ הררית והודות לאקלימה הגשום יש לה שפע של יערות. אולם רוב היערות הגדולים נמצאים באזורים שאינם נוחים לגישה, מכאן שקשה לטפל בהם וקשה לנצלם מבחינה כלכלית. קושי נוסף עולה מן העובדה שהיערות הנגישים נמצאים בידי בעלים רבים ומעוטי יכולת שאינם מטפלים בהם כהלכה.


המים כאוצר-טבע של יפן

הודות לאקלים הגשום, יפן אינה חסרה מי שתייה. מי הנהרות מנוצלים גם להשקיית שדות האורז. השיטפונות העונתיים מהווים בעיה רבת שנים לאזורים הנמוכים המאוכלסים בצפיפות.


התבליט ההררי והנהרות השופעים והקצרים מזמנים אפשרות לייצור חשמל הידרואלקטרי. מקור אנרגיה זה מפותח למדיביפן, הוא מהווה כ- 5% מן הייצור בשנת 1998.


באיזו מידה מספקים המשאבים המקומיים את צרכי המשק של ממלכת יפן?

צרכי המשק של יפן בשנים 1986 - 1997 בחומרי גלם נבחרים כפי שהם מסופקים ממקורות מקומיים ומקורות ייבוא. כל הערכים באלפי טונות.

זהב כסף נחושת עופרת
שנים מקומי יבוא מקומי יבוא מקומי יבוא מקומי יבוא
1,987 65 312 1,982 523 977 402 268 22
1,997 154 98 2,400 1,400 1,285 336 227 33


באוקסיט ברזל נפט גולמי פחם
שנים מקומי יבוא מקומי יבוא מקומי יבוא מקומי יבוא
1,987 0 1,684 15,302 9,669 707 185,380 12,575 94,346
1,997 0 0 10,058 103,387 842 271,700 3,974 126,584

יפן - אחידות חברתית, תרבותית ודתית

העם היפני שייך לקבוצת העמים האסייתיים. יש כאן עירוב של שני מקורות אתניים: המקור הפולינזי והמקור המונגולי. שתי הקבוצות האלו מהוות את הרוב המכריע של העם היפני. מצרי צושימה המפרידים בין האי היפני צושימה (TSUSHIMA)


לדרום קוריאה יצרו חיץ פיסי בין אוכלוסיית האיים היפניים לעמי יבשת אסיה. הם היו די רחבים כדי להקשות על פלישה המונית אך צרים דיים כדי לאפשר מעבר מבוקר של אנשים, סחורות ורעיונות מהיבשת אל איי יפן הגדולים. הניתוק הגיאוגרפי היחסי אפשר גיבוש חברתי ותרבותי ושאיפה לשמור על האופי הייחודי של האומה היפנית.


בתוך הציבור האתני המגובש הזה יש מספר קבוצות מיעוט השונות מהיפנים. אפשר לזהות כמה קבוצות מיעוט ביפן השונות זו מזו ברקע האתני שלהן. המשותף לכולן היותן נבדלות מהחברה יפנית.


בני אאינו(Ainu):

בני האאינו מוצאם מהגזע המונגולי. בני האאינו מתגוררים בהוקאידו, האי הצפוני של יפן, בסחלין ובאיים הקוריליים, מצפון לממלכת האיים של יפן. בני האאינו מתגוררים מזה אלפי שנים באיים היפניים. הם רועים נוודים שרובם נטמעו בבני העם היפנים אך כ-30,000 מהם, אלה המתגוררים בהוקאידו, מוסיפים להחזיק בתרבות המקורית שלהם ואף תובעים לאחרונה זכויות פוליטיות ייחודיות באי הצפוני.


בני אוקינווה:

בני קבוצה זו מתגוררים באוקינווה, האי הגדול שבשרשרת איי נאנסיי. בני אוקינווה נבדלים מהיפניים בתרבות, בדת ואף בעגה מיוחדת של השפה היפנית. עד לפני מלחמת העולם השניה היו תקנות הפליה כלפיהם. אחרי המלחמה בוטלו התקנות המפלות, אך ההבדלים התרבותיים והאתניים לא נעלמו.


בני אוקינווה סבלו רבות כתוצאה מהקרבות הכבדים שהתנהלו על אדמתם במלחמת העולם השניה ומהכבוש האמריקאי שנמשך שם במשך עשרות שנים.


בני קוריאה ביפן:

קוריאה הייתה מושבה יפנית במשך עשרות שנים, מתחילת המאה ה-20 עד תום מלחמת העולם השניה (1945). בתקופה זו הוגלו ליפן כ- שני מיליוני קוריאנים עם משפחותיהם. כמחציתם שבו אחרי המלחמה לקוריאה ונשארו ביפן כמיליון קוריאנים. בני קוריאה אינם נטמעים בבני העם היפני ומוסיפים להיות אזרחים זרים עם כל המשתמע מהיותם מהגרים. היות והחברה היפנית שואפת להומוגניות קיצונית החריגים שבה סובלים מניכור ואפליה.


מעמד הדת ביפן:

ביפן קיימת הפרדה חד-משמעית בין למדינה, מוסדות הדת מתקיימים על תרומות המאמינים בלבד. רק כ-30% מהיפנים מזהים את עצמם כדתיים (בשנת 1996). אין זה אומר שהיפנים אינם מבקרים במקדשי הדת השונים הקיימים שם.


ביפן נפוץ מנהג "רב-דתי": חוגגים את לידתם במקדש שינטו, מתחתנים בכנסיה נוצרית ומובאים לקבורה בטקס בודהיסטי. שלוש דתות עיקריות נהוגות ביפן הן השינטו, דת הבודהה והנצרות.


שינטו: היא דת אלילית. בני אדם, בעיקר דמויות היסטוריות אף פרטי נוף וטבע יכולים לשמש כאלים. אלים הינדיים ודמויות סיניות נכללות בין האלים של דת השינטו. בכל ישוב קטן יש מקדש שינטו וסוגדים שם לאל המקומי. בשנת 1868 דת שינטו הוכרזה כדת המדינה, אך תקנה זו בוטלה על פי החוקה החדשה שהותקנה אחרי מלחמת העולם השניה.

מקדש שינטו במיאה-ז'ימה (Miya-Jima)

דת הבודהא: היא השניה במספר מאמיניה ביפן. מקור הבודהיזם הודו ועיקרי הדת, ה"סוטרות", נכתבו בהינדית ותורגמו לסינית. הבודהיזם חדר ליפן מקוריאה במאה ה- 6. דת הבודהא המטיפה לעקרונות מוסריים דרך גאולת הנפש מוכנה לקבל את החסות של הגנת האלים השינטואיים. כך נמנעה התנגשות בין שתי הדתות המזרחיות הגדולות.

מקדש בודהא - מקדש בנארה (Nara)


הנצרות: הנצרות חדרה ליפן במאה ה- 17 ומאמיניה נרדפו על צוואר עד הרפורמות של מייגי (1868). כיום יש ביפן קהילות נוצריות קטוליות, פרבוסלביות ופרוטסטנטיות אך מספר מאמיניהן קטן.


"דתות חדשות" ביפן: מזה כמאה שנים התפתחו כתות חדשות. מקויה היא כת נוצרית חדשה האוהדת את מדינת ישראל ומאמיניה לומדים עברית ומרבים לבקר בה. דת נוצרית נוספת היא "אגודת הנוצרים היפניים ידידי ישראל" הידועים גם בשם "בית שלום". בני הכת מתפללים לשלום ירושלים. אחת למספר שנים הם שולחים משלחת של רצון טוב לישראל ומקהלה נפלאה, השרה בעברית ויפנית.

מקהלת "בית שלום" בהופעה בישראל


יפן - היסטוריה של עצמאות פוליטית

ההיסטוריה המודרנית של יפן מתחילת עם סיום תקופת השוגונות של טוקוגווה.

ארמון הימייג'י(Himeiji) מתקופת בית טוקוגווה

תקופת הקיסר מייג'י. (1868 - 1912)

קיסר מייג'י (MEIJI) עבר ממקום מושבו בקיוטו לארמון השוגון באדו (EDO) והעיר הוכרזה כבירה חדשה בשם טוקיו. באותה תקופה המדינות הקולוניאליסטיות ובראשן ארה"ב ניהלו מאבק פוליטי וכלכלי קשה נגד מדיניות ההסתגרות ששלטה ביפן. מדיניות זו מנעה רשות מאניות זרות לעגון בנמלי יפן ולהצטיידבאספקה.


כן מנעו תקנות ההסתגרות את הכניסה של הסוחרים הזרים אל השווקים היפניים. הצי האמריקאי שהיה חמוש בנשק חדיש, הצליח לכפות על יפן הסכם חד-צדדי שפרץ את מגמות ההסתגרות של שליטי יפן. בעקבות ארה"ב זכו גם בריטניה צרפת ורוסיה בזכויות יתר ביפן.


כפיית ההסכמים החד-צדיים עוררה ביפן רגשי שנאה נגד הזרים. כדי לעמוד בפני האתגר הפוליטי והכלכלי שהציבו המעצמות המערביות בפני יפן, החליט הקיסר מייג'י לנקוט את צעדים האלה:

  • בוטלו חוקי ההפליה הפיאודליים שקבעו הירארכיה מעמדית כובלת.
  • האצולה הפאודלית הודחה מהשפעה פוליטית.
  • הובטחו זכויות הפרט והפולחן הדתי.
  • הונהג חינוך ציבורי נרחב.
  • נשלחו משתלמים יפניים למדינות המערב כדי ללמוד מדעים ושפות זרות.
  • ממשלת יפן השקיעה בפיתוח התחבורה והתקשורת.


כשיפן הייתה עסוקה בסגירת פערים בתחום החברה והכלכלה, מעצמות המערב ייסדו מושבות חדשות במדינות מזרח-אסיה. כתגובה לכך שאפה יפן לפתח צבא יבשה חזק כדוגמת הצבא הפרוסי וצי קיסרי כדוגמת הצי הבריטי. בשנת 1889 פורסמה ביפן חוקת מייג'י. על פי החוקה הוקם פרלמנט במתכונת מערבית אך לקיסר נשמרו כל התפקידים המרכזיים של השלטון: הוא היה למפקד הצבא והצי והוא עמד בראש הזרוע המחוקקת והזרוע המבצעת. תחושת העצמאות הכלכלית והתעצמות הכוח הצבאי הגבירו את המעורבות המדינית של יפן בנעשה ביבשת השכנה. היא תבעה עצמאות לקוריאה שהייתה מדינת חסות של סין. החוגים השליטים והציבור הרחב ביפן למדו מהמעצמות הקולוניאליסטיות שהכוח הצבאי המופעל נגד מדינות חלשות יכול להביא ליתרונות מדיניים מהירים.


בשנים 1894/5 התחוללה מלחמת יפן - סין הראשונה. יפן כבשה את טייוואן וקבלה בסין זכויות-יתר (כמו אלה שהיו ברשות המדינות המערביות). יפן ניצחה במלחמה נגד סין ובחברה היפנית רווחו תחושות גאווה ולאומניות חזקה. עם ההצלחה הראשונה בא התאבון "להסדיר" באמצעים צבאיים את היריבות של יפן עם רוסיה, בקוריאה ובמנצ'וריה, ארץ חסות סינית מצפון לקוריאה. בשנים 5 - 1904 פרצה מלחמת יפן - רוסיה. כתוצאה מהמלחמה יפן הגבירה את השפעתה בשתי מדינות החסות וב- 1910 ספחה יפן את קוריאה. יפן פעילה את כוחה הצבאי המודרני נגד שני יריבים עצומים - וחלשים, והצליחה לכבוש מעמד של מעצמה במזרח אסיה.

קיסרות יפן - התפשטות צבאית


לאומנות, מיליטריזם ומדיניות ההתפשטות היפנית במלחמת העולם הראשונה והשניה

אחרי מות הקיסר מייג'י (1912) ירד כוחה הפוליטי של הכת השלטת המיוחסת ועלה כוחם של הפרלמנט והמפלגות האזרחיות. במלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918) הצטרפה יפן למעצמות המערב כנגד גרמניה, אוסטריה-הונגריה וטורקיה, אך מעורבותה הצטמצמה בדחיקת גרמניה מקבוצות איים באוקיינוס השקט.


בתום המלחמה הוקם חבר העמים ויפן זכתה למקום של כבוד בארגון הבינלאומי. בשנת 1926 עלה לכס הקיסרות הירוהיטו. תקופת שלטונו הארוכה החלה במשבר כלכלי עולמי שלא פסח גם על יפן. המפלגות היפניות וקציני הצבא והצי שתפסו עמדות מפתח פוליטיות הגיבו לקשיים מבית בעידוד מגמות לאומניות קיצוניות, הנהגת צנזורה צבאית קפדנית והנהגת חינוך לאומני נוקשה. סין היתה המטרה הראשונה למדיניות ההתפשטות המחודשת של הצבא היפני. ב-1931 כבש צבא יפן את מנצ'וריה, ארץ-חסות סינית, והפך אותה למדינת בובות שלה.


ב-1937 המשיך המיליטריזם היפני במסע וכבש את החבלים הסיניים הגובלים בחופי הים הסיני וב-1940 כבש צבא יפן את הודו-סין הצרפתית (כיום מדינות וייטנם, לאוס וקמבודיה). מסע הכיבושים היפני נתקל בהתנגדות גוברת במערב. המיליטריזם היפני מצא בני ברית באירופה - היא התחברה לאיטליה הפשיסטית ולגרמניה הנציונל-סוציאליסטית. אך יפן לא הצטרפה למלחמה לפני שהיא כבשה את המושבה ההולנדית - איי הודו המזרחית שהיא אינדונזיה. בדצמבר 1941 תקפו כוחות הצי והאוויר היפניים את נמל פרל-הרבור ובכך נפתחה מלחמת העולם השניה.


תוך מספר חודשים נוספים כבשה יפן מדינות נוספות בדרום מזרח אסיה וצבאותיה הגיעו עד שערי הודו במערב ועד חופי אוסטרליה בדרום.


הקרב על המדווי באוקיינוס השקט היווה את המפנה במלחמת העולם השניה במזרח. אט אט חזרו השטחים שכבשו היפנים במלחמת בזק לידי כוחות הברית. החל משנת 1944 החלו כוחות האוויר האמריקאים בהרס מרכזי התעשייה והערים הגדולות של יפן.


ב-6.8.1945 הוטלה על העיר הירושימה פצצת האטום הראשונה אך יפן לא נכנעה. למחרת היום נכנסה ברה"מ למלחמה ביפן וכוחותיה חדרו למנצ'וקו ולקוריאה וגם לאי סחלין ולאיים הקוריליים שמצפון להוקאידו שבצפון יפן. ארה"ב הזדרזה להטיל פצצת אטום נוספת על העיר נגסקי כדי לשים קץ ללוחמה. הירוהיטו קיסר יפן הודיע על קבלת התנאים של ועידת פוטסדם והורה על הפסקת הלחימה.


השינויים הפוליטיים ביפן אחרי מלחמת העולם השניה

אכן, המיליטריזם היפני נחל תבוסה גמורה. יפן אבדה את כל שטחי כיבושיה וחזרה לגבולות שלפני 1871. בעקבות המפלה הצבאית מאות פקידי ממשל וקצינים התאבדו, אחרים הועמדו בפני בתי דין צבאיים והורשעו בביצוע פשעי מלחמה . הקיסר הירוהיטו נשאר על כנו.


בשנת 1947 הונהגה חוקה דמוקרטית חדשה ביפן ואלה הם עיקריה:

  • לקיסר נועדו סמכויות ייצוגיות בלבד (כדוגמת הסמכויות של מלכת הממלכה המאוחדת).
  • כוח השלטון עבר לידי הפרלמנט הנבחר בבחירות חופשיות ושוות לכל האזרחים.
  • יפן לא תהיה עוד מעורבת במלחמה ויוקמו כוחות להגנה עצמית בלבד.
  • הונהגה הפרדת רשויות השלטון והפרדה גמורה בין הדת והמדינה.


בשנת 1952 נחתם הסכם שלום בין יפן לארה"ב ובעלות בריתה המערביות. יפן קבלה חזרה את עצמאותה המדינית. ב- 1956 הוסדרו היחסים עם ברית המועצות (כיום רוסיה) אף שסירבה להחזיר ליפן את האיים הקוריליים הדרומיים.


ארה"ב החזירה ליפן בשנת 1972 את איי נאנסיי ובתוכם את אוקינאווה. מלחמת קוריאה (1954) הביאה לשגשוג כלכלי ליפן, לעליה מהירה ברמת החיים ולהתיצבות אורח החיים הדמוקרטי שם.


ערכים נוספים גיאוגרפיה


לקריאה נוספת

  • Physical Features, האטלס הלאומי של יפן, הרשות היפנית למידה גאומרחבי, עמ' 13.
  • יפן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה.
  • Japan - Flora and fauna, באתר Nations Encyclopedia.
  • יפן, באתר אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
  • אומדני אוכלוסייה לפי גיל ומין, הלשכה היפנית לסטטיסטיקה.
  • סיכום תוצאות של ההגירה הפנימית ב-2014, הלשכה היפנית לסטטיסטיקה
  • Japan - Migration, באתר Nations Encyclopedia.
  • אוכלוסייה ומשקי בית, משרד הפנים והתקשורת היפני
  • גדעון ביגר, דני סימון, אמנון קרטין (עורכים), "יפן", אטלס מסע אחר למדינות העולם (עמ' 183–185), מסע אחר, תל אביב, 2005.


קישורים חיצוניים