הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגים"

מתוך MediaWiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{| |עמוד ראשי >> |עם וארץ >> |הדגל_ההימנון_והחוקה|הדגל ההימנ...")
 
שורה 25: שורה 25:
  
 
{{תמונה|קובץ=Teaceremony-japanesematcha.jpg|כיתוב=כלים לשתית תה}}
 
{{תמונה|קובץ=Teaceremony-japanesematcha.jpg|כיתוב=כלים לשתית תה}}
 +
  
 
* הישיבה היא על כרית המונחת על המחצלת, וישנים על ה"פוטון",  מזרון דק, אותו פורשים לשינה על המחצלת ומגלגלים אותו בבוקר לתוך ארון קיר. חדר השינה משמש בשעות היום כחדר מגורים.
 
* הישיבה היא על כרית המונחת על המחצלת, וישנים על ה"פוטון",  מזרון דק, אותו פורשים לשינה על המחצלת ומגלגלים אותו בבוקר לתוך ארון קיר. חדר השינה משמש בשעות היום כחדר מגורים.

גרסה מ־18:52, 17 ביולי 2021

עמוד ראשי >> עם וארץ >> הדגל ההימנון והחוקה | הקיסר | פסטיבלים וחגים | מאפיינים היסטוריים | מנהגים | יפן והיהודים
שינה על הטטמי

מנהגים

אלי לנצמן

חליצת נעלים בכניסה לבית


המנהגים המיוחדים לחברה היפנית הם רבים ומגוונים, להלן כמה מהם:


  • הבית היפני המסורתי בנוי עץ, והרצפה היא ה"טטמי" (tatami), מחצלת העשויה מקש קני אורז. בכניסה לבית חולצים נעלים, ונועלים נעלי בית, כך וקיימת הפרדה ברורה בין הבית והחוץ. בכניסה לחדר שרצפתו מחצלת מסירים את נעלי הבית ופוסעים בגרביים. בכניסה לשירותים נועלים נעלי בית מיוחדות.
כלים לשתית תה


  • הישיבה היא על כרית המונחת על המחצלת, וישנים על ה"פוטון", מזרון דק, אותו פורשים לשינה על המחצלת ומגלגלים אותו בבוקר לתוך ארון קיר. חדר השינה משמש בשעות היום כחדר מגורים.
אכילה במקלות


  • בדומה לסינים, הם אוכלים במקלות קצרים העשויים עץ ולא במזלג וסכין, לכן האוכל מוגש חתוך ופרוס.
  • אין להעביר מזון מאדם לרעהו ישירות באמצעות מקלות האכילה. כאשר נוטלים מזון מהצלחת המשותפת יש הפוך את המקלות.
  • מקובל כי את המשקאות הם מוזגים איש לרעהו.
  • הם מעדיפים לארח אורחים שאינם קרובי משפחה במסעדה או בית קפה ולא בבית.
פריחת הדובדבן
  • כמשקה מקובל הם מעדיפים לשתות תה ירוק הגדל בארצם. בחגים הם שותים "סאקה", יין שקוף העשוי מאורז מותסס.
  • הם מדברים בלשון מנומסת ומשתדלים להימנע ממתן תשובה שלילית במישרין. הם גם לא דוחקים לקבל תשובה מיידית.
קידות והחלפת כרטיסי ביקור
  • בפגישה, במקום לחיצת יד הם קדים איש לרעהו. המבוגר והמכובד יקוד קידה קלה, ואילו הצעיר או הזוטר יקוד קידה עמוקה יותר.
  • בפגישה ראשונה בין אנשים הם מחליפים כרטיסי ביקור, דבר המבהיר את תפקידו או עיסוקו של האדם, ומציין את סימני הכתיבה של שמו. שם המשפחה של האדם מופיע לפני שמו הפרטי.
  • לציון נוכחות מצביע היפני על האף ולא ,כמו במערב, על החזה. יש בכך משום עדינות וצניעות.
  • כסימן לקריאה הם מסמנים כאשר כף היד מופנה מטה, ולא כלפי מעלה בדומה למקובל במערב.
  • הם מעריצים את טבע הארץ וחוגגים כל פריחה בעונתה. פריחת הדובדבן, ה"סאקורה" , היא הזדמנות שכיחה לחגיגה בחיק הטבע, תחת העצים הפורחים.


מתנות
  • מנהג החלפת מתנות הוא טבע שני עבור היפנים. נהוג להביא מתנות לקרובים, ידידים, שכנים אורחים, מורים, וכו', במקביל מקובל להחזיר מתנה שערכה דומה לערך המתנה המובאת. בחתונות למשל מקבלים האורחים מתנה בצאתם. כמעט כל מפגש או אירוע הוא סיבה להחלפת מתנות.


חותמות
  • במקום חתימה בכתב יד, מוטבעת חתימה רשמית באמצעות חותם אישי, ספוג בצבע אדמדם. לכל אדם החותם האישי שלו, העשוי מחומר קשה כגון עץ, שנהב, אבן, וכו', עליו חרוט שם האדם. רק חתימה בדרך זה מקובלת כרשמית ומחייבת.

ערכים נוספים בעם וארץ


לקריאה נוספת

  • Cwiertka, Katarzyna J. Modern Japanese Cuisine: Food, Power and National Identity. Reaktion Books, 2007.
  • Keene, Donald. Appreciations of Japanese Culture. Kodansha International, 1981. .
  • Nathan, John. Japan Unbound: A Volatile Nation's Quest for Pride and Purpose. Houghton Mifflin, 2004.

קישורים חיצוניים