הבדלים בין גרסאות בדף "סומו"

מתוך MediaWiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 14: שורה 14:
 
{{תמונה|קובץ=Sumo-Wrestlers-Japan.jpg|כיתוב=טכס הפתיחה}}
 
{{תמונה|קובץ=Sumo-Wrestlers-Japan.jpg|כיתוב=טכס הפתיחה}}
  
 +
==סומו - האבקות יפנית==
 
''נח גרוס''
 
''נח גרוס''
 
==סומו (האבקות יפנית)==
 
  
  
 
האבקות סומו הוא הספורט הנצפה ביותר ביפאן. מקור הסומו הוא עתיק, בן כאלפיים שנים, ומושרש היטב בתרבות היפנית.
 
האבקות סומו הוא הספורט הנצפה ביותר ביפאן. מקור הסומו הוא עתיק, בן כאלפיים שנים, ומושרש היטב בתרבות היפנית.
  
הסומו היה חלק מטכסי פולחן השינטו ומאוחר יותר התקיימה ההאבקות גם במקדשים בודהיסטים. גם כיום מקיימים מספר מקדשי שינטו האבקות סומו. הטכסיות המיוחדת המלווה את התחרויות מעוגנת במסורות עתיקות הלקוחות מהשינטו, תורת קונפוציוס, ואלמנטים של אסטרולוגיה.
+
הסומו היה חלק מטכסי פולחן ה[[שינטו]] ומאוחר יותר התקיימה ההאבקות גם במקדשים בודהיסטים. גם כיום מקיימים מספר מקדשי שינטו האבקות סומו. הטכסיות המיוחדת המלווה את התחרויות מעוגנת במסורות עתיקות הלקוחות מהשינטו, תורת קונפוציוס, ואלמנטים של אסטרולוגיה.
  
 
{{תמונה|קובץ=Akebono.jpg|כיתוב=היוקוזונה אקבונו}}
 
{{תמונה|קובץ=Akebono.jpg|כיתוב=היוקוזונה אקבונו}}
שורה 66: שורה 65:
  
 
כאמור הסומו הוא לא רק הספורט הנצפה ביותר ביפאן אלה גם נדבך תרבותי וחלק בלתי נפרד מרוח אומנויות הלחימה היפאניות.
 
כאמור הסומו הוא לא רק הספורט הנצפה ביותר ביפאן אלה גם נדבך תרבותי וחלק בלתי נפרד מרוח אומנויות הלחימה היפאניות.
 
  
 
==ערכים נוספים באומנויות==
 
==ערכים נוספים באומנויות==
שורה 78: שורה 76:
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
* "'''קימונו, מסורת יפאנית נמשכת'''", אייריס וקס, 1993, בהוצאת חברת המוזיאונים, המוזיאון למוזיקה ולאתנולוגיה, חיפה.
+
* «Sumo: From Rite To Sport» by Patricia L. Cuyler.
 +
* Clyde Newton, Gerald J. Toff: ''Dynamic Sumo.'' Kodansha International, ISBN 4-7700-1802-9.
 +
* Bill Gutman: ''Sumo Wrestling.'' Capstone Press, Minneapolis 1996, ISBN 1-56065-273-X.
 +
* Mina Hall: ''The big book of Sumo: history, practice, ritual, fight.'' Stone Bridge Press, Berkeley 1997, ISBN 1-880656-28-0.
 +
* Lora Sharnoff: ''Grand Sumo: the living sport and tradition.'' Weatherhill, New York Tokyo 1989, ISBN 0-8348-0283-X.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://www.dichne.com/hebnews.htm] חדשות ומידע בנושא סומו
 
* [http://www.dichne.com/hebnews.htm] חדשות ומידע בנושא סומו
 
* [http://www.dichne.com/hebrules.htm] חוקת הסומו
 
* [http://www.dichne.com/hebrules.htm] חוקת הסומו
 +
* [http://www.sumo.or.jp/en/index Nihon Sumo Kyokai Official Grand Sumo Home Page]
 +
* [http://www.sumoforum.net The Sumo Forum]
 +
* [https://www.nhk.or.jp/nhkworld/en/tv/sumo/ Live-Stream and Video-on-Demand from Grand Sumo Tournament on NHK Japan (english)]
 +
* [https://web.archive.org/web/20141223143125/http://www.scgroup.com/sumo/faq/ Sumo FAQ]
 +
* [http://sumodb.sumogames.de Searchable Sumo Database]
 +
* [http://www.sumotalk.com Sumo News and Analysis]
  
 
[[קטגוריה:אומנויות לחימה]]
 
[[קטגוריה:אומנויות לחימה]]

גרסה אחרונה מ־10:30, 15 באוגוסט 2021

עמוד ראשי >> אומנויות לחימה >> סומו | ג'ודו | קראטה | איקידו | קשתות | קנדו | נינג'וצו


טכס הפתיחה

סומו - האבקות יפנית

נח גרוס


האבקות סומו הוא הספורט הנצפה ביותר ביפאן. מקור הסומו הוא עתיק, בן כאלפיים שנים, ומושרש היטב בתרבות היפנית.

הסומו היה חלק מטכסי פולחן השינטו ומאוחר יותר התקיימה ההאבקות גם במקדשים בודהיסטים. גם כיום מקיימים מספר מקדשי שינטו האבקות סומו. הטכסיות המיוחדת המלווה את התחרויות מעוגנת במסורות עתיקות הלקוחות מהשינטו, תורת קונפוציוס, ואלמנטים של אסטרולוגיה.

היוקוזונה אקבונו



תחרויות האבקות הסומו מתקיימות שש פעמים בשנה כל מפגש נמשך 15 יום. במהלך המפגש מתחרים המתאבקים ברמות שונות, וועדת שופטים תחשב את הניקוד שלהם עלפי ניצחונות והפסדים שצברו במהלך המפגש, ותחליט על מיקומם של המאבקים ברמות השונות.

יום תחרויות הוא ארוך ורווי טקסים וקרבות מהירים. זירת ההאבקות היא במה עגולה מחמר דחוס בקוטר של 5-4 מטר, והיא מוגדרת באלומות קש.

השופט והמתאבקים


עם פתיחת התחרות עולה לבמה היובדאישי (כרוז) המכריז את שמות המתחרים. אחריו עולה לבמה הגיוג'י (שופט), לבוש בבגדי חצר סיניים מהמאה ה- 14 , ובחגורתו חרב קצרה. המתאבקים הנקראים ריקשי (איש חזק) , מגיעים מצד מערב ומזרח של הסומוקאן (אולם התחרויות).החלוקה לקבוצות מתחרות היא שרירותית ומשתנה בכל מפגש.

"מחיאת כפים"

מאבק סומו


המתאבקים שוטפים את פיהם במים מדלי במבוק ועולים לזירה כשעל גופם הערום מאוואשי בלבד, רצועת בד שחורה, עשויה משי שחור, המכסה את מבושיהם וכרוכה סביב המותניים, רוחבה 80 ס"מ ואורכה בין 10 - 13 מטרים, ושערם קלוע בצמה (Chonmage). הם משליכים מלח מעל כתפיהם למזל, פוסקים את רגליהם בעמידת "סוס" (מצב רגליים כשל רוכב) ומתחילים בסדרת תנועות ידיים שמסתימות במחיאת כף. תנועות אלה מראות לקהל שאין למתאבקים כל כלי נשק , זו היא גם הזדמנות להציג את גופם לראווה. מכאן הם עוברים למתיחות המסתיימות בהנפת הרגליים ורקיעה לגירוש הרוחות הרעות. הגיוג'י קורא להם למקומם על הקווים הלבנים במרכז המעגל, שם הם עוברים ליוטסו ני קומו (עמידה על ארבע) במרחק של 120 ס"מ אחד מהשני, כשידיהם מאוגרפות על הקרקע, רגליהם בפיסוק רחב וגבם ישר ככל האפשר.


ניצחון בהפלה


הם מישירים מבט איש אל יריבו ופותחים במאבק פסיכולוגי שמסתיים בהתפרצות סימולטנית של שני מתאבקים המסתערים אחד על השני. באמתחתם 70 טכניקות שבעזרתם ינסו לדחוק איש את יריבו אל מחוץ לזירה או לגרום ליריב לגעת ברצפת הזירה בכל חלק מהגוף מלבד כפות הרגלים. המתאבקים ישתמשו בכל דבר אפשרי מלבד שריטות ואגרופים קמוצים. הקרבות קצרים ברובם ובמקרה שאין הכרעה יכול השופט להכריז על הפסקת שתייה לפני סיבוב נוסף להכרעה.


בימי הביניים נהגו שליטים מקומיים ביפן להחזיק "חווה" ובא מספר מתאבקים שייצגו אותם בתחרויות. מתאבקים שפרשו נהגו לקחת תחת חסותם מתאבקים מתחילים ולאמנם. בתחילת המאה החלו מספר מתאבקים בדימוס לפתוח היאה ("חווה") למתאבקים מתחילים, כיום זו היא שיטת ההכשרה המקובלת למתאבקי סומו.


ב"חווה" הם חיים ומתאמנים בתנאים צנועים וקשים תחת השגחתו של האויאטאקה (אדון "החווה"). מתאבקים צעירים המגיעים לחווה בגיל 15 מתחילים את יומם עם שחר בניקוי הקייקובא (אולם אימונים) ובהכנת זירת האימונים. לקראת שעה שמונה בבוקר עולים לזירה המתאבקים הבחירים לקייקו (אימונים), הכוללים קרבות תרגול וחזרה אין סופית על שלושה סוגי תרגול -מאטאווארי, טפו, ושיקו, אשר מטרתם לבנות קואורדינציה, תזמון וגמישות. בשעה 11 הם מתקלחים ואוכלים ארוחה רבת קלוריות הנקראת צ'נקו- נאבה, מזון מיוחד העוזר לפתח את גופם לממדים הרצויים. גובהו הממוצע של מתאבק סומו הוא 185 ס"מ ומשקלו כ - 145 קילוגרם. המתאבקים שמנים אך תחת מעטה השומן נמצא גוף גמיש שרירי ומיומן.

טכס הניצחון


המתאבק הבכיר בעל הניקוד הגבוה על פי שיפוט וועדת השופטים יוכרז כיוקוזונה, האלוף הבכיר וראש הרמה העליונה רמת המאקוצ'י (מעבר לווילון). פרסים רבים יוענקו למתאבקים המנצחים, גביעים, פרטי לבוש טקסיים וכסף רב. את משכורתם מקבלים המתאבקים מהתאחדות הסומו המקצועני היפאני אשר נוסד ב-1926 מאיחוד שתי גילדות הסומו הגדולות , גילדת אוסקה וגילדת טוקיו.


היוקוזונה הוא האלוף הבכיר בסומו, כיום ישנה שלושה מתאבקים במעמד זה: טאקאנוהנה (Takanohana), אקבונו (Akebono), ומוסאשימרו (Musashimaru). אלוף שהגיע למעמד נכבד זה לא יכול לאבד את התואר, אולם מצפים ממנו כי יפרוש מההאבקות כאשר השגיו פוחתים.


כאמור הסומו הוא לא רק הספורט הנצפה ביותר ביפאן אלה גם נדבך תרבותי וחלק בלתי נפרד מרוח אומנויות הלחימה היפאניות.

ערכים נוספים באומנויות

לקריאה נוספת

  • «Sumo: From Rite To Sport» by Patricia L. Cuyler.
  • Clyde Newton, Gerald J. Toff: Dynamic Sumo. Kodansha International, ISBN 4-7700-1802-9.
  • Bill Gutman: Sumo Wrestling. Capstone Press, Minneapolis 1996, ISBN 1-56065-273-X.
  • Mina Hall: The big book of Sumo: history, practice, ritual, fight. Stone Bridge Press, Berkeley 1997, ISBN 1-880656-28-0.
  • Lora Sharnoff: Grand Sumo: the living sport and tradition. Weatherhill, New York Tokyo 1989, ISBN 0-8348-0283-X.

קישורים חיצוניים