ספרות התקופה הקדומה

מתוך MediaWiki
גרסה מ־18:09, 19 ביולי 2021 מאת Pavel (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{| |עמוד ראשי >> |ספרות >> |מבוא | |ספרות_התקופה_הקדומ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד ראשי >> ספרות >> מבוא | התקופה הקדומה | הקלאסית | הסמוראית המוקדמת | הסמוראית המאוחרת | המודרנית המוקדמת | המודרנית המאוחרת


משורר אוטומו יקאמוצ'י,מתוך מגילת 36 המשוררים

התקופה הקדומה

(מהזמנים העתיקים ועד תקופה נארה, 784-710)

דורון כהן


הספרים היפניים הראשונים שבידינו הם מראשית המאה השמינית לספירה. ספרים אלה מבוססים אמנם על מסמכים כתובים קדומים יותר, אך אלה אבדו ברובם. שני הספרים החשובים של תקופה זו הם על הגבול שבין היסטוריה וספרות, עובדה ואגדה.


הראשון, "קוג'יקי"(Kojiki ,712), שפירוש שמו "רישום של דברים קדומים", מספר את סיפור הבריאה בגירסה היפנית, ומפרט את עלילותיהם של דורות האלים הקדומים ושל צאצאיהם האנושיים הראשונים, ובראשם ג'ימו (Jimu) , הקיסר האגדי הראשון של יפן. הקוג'יקי, אף שנועד לשמש ספר היסטוריה, יכול להיחשב בהחלט גם כיצירת ספרות. הוא מכיל כמה מהשירים הקדומים ביותר בשפה היפנית, כמו גם סיפורים צבעוניים על עלילות האלים וצאצאיהם. הספר השני, "ניהונגי", "תולדות יפן" (Nihongi או: ניהון-שוקי, Nihon Shoki 720), כתוב למעשה בסינית, והוא מוסיף על המסופר בקוג'יקי, הן מסורות אגדיות והן אירועים היסטוריים.


יצירה מרכזית נוספת של התקופה הקדומה הוא קובץ השירים הגדול, ה"מניושו", או "קובץ עשרת אלפי העלים", (Manyoshu נחתם בשנת 759 לערך). ספר זה, המכיל כ - 4500 שירים, הוא מיצירות המופת הגדולות של הספרות העולמית. השירים שאוגדו בקובץ נכתבו במרוצת כמה מאות שנה בידי מגוון רחב של משוררים, החל בקיסרים, עבור דרך אצולת החצר (שהיא האחראית העיקרית הן לקביעתן של מוסכמות השירה והן לאיסוף השירים) וכלה באנשים פשוטים, כגון בחיילים שנשלחו לשרת במחוזות רחוקים. נושאי השירים מגוונים אף הם: שירי הערצה לקיסר, שירי קינה ואבל, שירים המתארים את יפי הטבע, שירי אהבה וגעגוע ועוד. חלק מהשירים ארוכים למדי, אבל רובם המכריע משתייך לצורה הקלאסית של השירה היפנית, שיר ה"ווקה" (waka), "שיר יפני", (להבדיל מהשירה הסינית, שממנה שאבה השירה היפנית חלק מהשראתה), או בשמו המוכר יותר, "טנקה" (tanka), "שיר קצר".

בשירה היפנית אין חריזה או משקל, אלא רק קצב קבוע של שורות בנות 5 או 7 הברות. בטנקה 31 הברות (7-7-5-7-5). שמץ מטעמו של ה"מניושו" יתנו שני שירי טנקה שלהלן, המובאים בתעתיק של המקור היפני ובתרגום לעברית. השיר הראשון

הוא שיר אהבה מפרי עטו של אציל, Otomo no Yakamochi, שהיה עורכו העיקרי של הקובץ:

/ime no ai wa/ kurushikarikeri/ odorokite

kaki sagure domo/ te ni mo fureneba

כואבות הן פגישותינו/ שבחלום, / מתעורר בחטף

/ ידי מגששת -/ ושבה ריקם


השיר השני מיוחס לחייל פשוט שנשלח לתפקיד הרחק מביתו:

/chichi haha ga / kashira kakinade/saku are te

iishi ketoba ze/ wasure kane tsuru

לעולם לא אוכל לשכוח/ את מלותיהם / של אבא ואימא / כשליטפו

את ראשי ואמרו: / "ילווה אותך המזל הטוב!"


ערכים נוספים בספרות



לקריאה נוספת

  • יעקב רז, המיתולוגיה היפנית, ספרי תל-אביב.
  • בן-עמי שילוני, יפן המסורתית - תרבות והיסטוריה, שוקן.


קישורים חיצוניים