הבדלים בין גרסאות בדף "עץ ולכה"

מתוך MediaWiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 25: שורה 25:
  
  
בנוסף לשימוש בעץ לבנייה, שהגיע לשלמות באדריכלות מקדשים (Miya-daiku), שימש העץ לעיצוב קערות מזון ומגשים (Hikimono).
+
בנוסף לשימוש בעץ לבנייה, שהגיע לשלמות ב[[אדריכלות]] מקדשים (Miya-daiku), שימש העץ לעיצוב קערות [[מזון_ובישול|מזון]] ומגשים (Hikimono).
  
  
לייצור דליים ומכלי מזון, באמצעות עיקום (Magemono). לייצור רהוט, קופסאות, ובנייה, באמצעות חיבור (Sashimono), ולעבודות פיסול, וליצור קבקבים.
+
לייצור דליים ומכלי [[מזון_ובישול|מזון]], באמצעות עיקום (Magemono). לייצור רהוט, קופסאות, ובנייה, באמצעות חיבור (Sashimono), ולעבודות [[פסול|פיסול]], וליצור קבקבים.
  
  
שורה 36: שורה 36:
  
  
סוגי העץ הטובים ביותר הם: קירי (Paulownia) המקובל ביצירת קופסאות לאכסון דברי אומנות וקימונו, בזכות תכונות של ספיגת לחות ודחיית חרקים; ה- 'Zelkova המתאים לייצור ריהוט, ואלמנטים של אדריכלות פנים, בגין חזקו ויופי המרקם; ועצי הארז והברוש, המתאימים לייצור קעריות, חביות, וקופסאות מזון, בגלל קלות החומר וצורתו הנקייה. לבניית רהוט ואביזרי בית שונים משתמשים גם בעץ אפרסמון, עץ דובדבן, ועצים אחרים.
+
סוגי העץ הטובים ביותר הם: קירי (Paulownia) המקובל ביצירת קופסאות לאכסון דברי אומנות ו[[טקסטיל|קימונו]], בזכות תכונות של ספיגת לחות ודחיית חרקים; ה- 'Zelkova המתאים לייצור ריהוט, ואלמנטים של אדריכלות פנים, בגין חזקו ויופי המרקם; ועצי הארז והברוש, המתאימים לייצור קעריות, חביות, ו[[מזון_ובישול|קופסאות מזון]], בגלל קלות החומר וצורתו הנקייה. לבניית רהוט ואביזרי בית שונים משתמשים גם בעץ אפרסמון, עץ דובדבן, ועצים אחרים.
  
  
שורה 60: שורה 60:
  
  
ביפן נפוץ היה השימוש בלכה לצפוי כלי אוכל כגון: קערות מרק וספלים; כשכבת הגנה לריהוט; לצפוי חפצי נוי, ולציפוי ועטור קופסאות כתיבה, כלי נגינה, פסלים, ועוד.
+
ביפן נפוץ היה השימוש בלכה לצפוי כלי אוכל כגון: קערות מרק וספלים; כשכבת הגנה לריהוט; לצפוי חפצי נוי, ולציפוי ועטור קופסאות כתיבה, [[מוסיקה|כלי נגינה]], פסלים, ועוד.
  
  
שורה 91: שורה 91:
  
  
עבודות הלכה המפורסמות מתקופת אדו הם יצירתם של האומנים הרבגוניים קואטצו (Koetsu Honami 1558 - 1637), וקורין (Korin Ogata 1658 - 1716).
+
עבודות הלכה המפורסמות מתקופת אדו הם יצירתם של האומנים הרבגוניים קואטצו (Koetsu Honami 1558 - 1637), ו[[ציור|קורין]] (Korin Ogata 1658 - 1716).
  
 
<gallery widths=300px heights=300px mode="packed-hover">
 
<gallery widths=300px heights=300px mode="packed-hover">
שורה 99: שורה 99:
  
  
חפצי הלכה החביבים על אספנים במערב הם קופסאות כתיבה, המשמשות לאחזקת מברשת הכתיבה ואבן הדיו (Suzuri-bako), וקופסאות קטנות, המחולקות למגרות, ומיועדות לנשיאת חותמות, תרופות, טבק, וכו' (Inro), שנישאו צמודות לחגורה של הסמוראים ובני המעמד הבינוני יחד עם הנצקה . חפצים אלו עוטרו ביופי רב ובמגוון של טכניקות.
+
חפצי הלכה החביבים על אספנים במערב הם קופסאות [[קליגרפיה|כתיבה]], המשמשות לאחזקת מברשת [[קליגרפיה|הכתיבה]] ואבן הדיו (Suzuri-bako), וקופסאות קטנות, המחולקות למגרות, ומיועדות לנשיאת חותמות, תרופות, טבק, וכו' (Inro), שנישאו צמודות לחגורה של הסמוראים ובני המעמד הבינוני יחד עם הנצקה . חפצים אלו עוטרו ביופי רב ובמגוון של טכניקות.
  
 
<gallery widths=300px heights=300px mode="packed-hover">
 
<gallery widths=300px heights=300px mode="packed-hover">

גרסה מ־13:15, 14 באוגוסט 2021

עמוד ראשי >> אומנויות >> חרב | עץ ולכה | נצקה | קרמיקה | טקסטיל | נייר | צעצועים
נגר בעת העתיקה

אלי לנצמן

עץ

בניה בעץ בעת העתיקה


שפע היערות ביפן הביא לשימוש נרחב בעץ לבניה וליצירת חפצי אומנות. מיומנות בעבודות עץ התפתחה ביפן בתקופות מוקדמות, והשתכללה משך השנים.

כלי לאורז


בנוסף לשימוש בעץ לבנייה, שהגיע לשלמות באדריכלות מקדשים (Miya-daiku), שימש העץ לעיצוב קערות מזון ומגשים (Hikimono).


לייצור דליים ומכלי מזון, באמצעות עיקום (Magemono). לייצור רהוט, קופסאות, ובנייה, באמצעות חיבור (Sashimono), ולעבודות פיסול, וליצור קבקבים.


קופסאות עץ לאכסון
קבקבי עץ


סוגי העץ הטובים ביותר הם: קירי (Paulownia) המקובל ביצירת קופסאות לאכסון דברי אומנות וקימונו, בזכות תכונות של ספיגת לחות ודחיית חרקים; ה- 'Zelkova המתאים לייצור ריהוט, ואלמנטים של אדריכלות פנים, בגין חזקו ויופי המרקם; ועצי הארז והברוש, המתאימים לייצור קעריות, חביות, וקופסאות מזון, בגלל קלות החומר וצורתו הנקייה. לבניית רהוט ואביזרי בית שונים משתמשים גם בעץ אפרסמון, עץ דובדבן, ועצים אחרים.


לכה

מגש וכלי אוכל חגיגיים

ליפן מסורת ארוכה של צפוי כלים בלכה. כלי חימר צבועים בלכה, מהאלף הרביעי לפה"ס שהתגלו בחפירות, מעידים כי כבר בעת העתיקה הכירו תושבי יפן את השימוש בחומר זה.

קופסה למזון


הלכה הטבעית היא נוזל חום-שקוף, כצבע הענבר, המופק מעץ הלכה, הנפוץ גם בסין ובדרום מזרח אסיה. תהליך איסוף הלכה דומה לאופן איסוף השרף מעץ הגומי.

הלכה מתקשה בלחות גבוהה (אויר יבש גורם לציפוי הלכה סדקים ובקעים). כלי משוח בלכה דוחה נוזלים, מבודד חום, ומוגן בפני ריקבון.


ביפן נפוץ היה השימוש בלכה לצפוי כלי אוכל כגון: קערות מרק וספלים; כשכבת הגנה לריהוט; לצפוי חפצי נוי, ולציפוי ועטור קופסאות כתיבה, כלי נגינה, פסלים, ועוד.


מגש עץ מצופה לכה


כבסיס לצפוי בלכה, משמש חומר קשה, כמו עץ, במבוק, עיסת נייר, עור, ועוד, ממנו מעבדים את הצורה היסודית, אותה מצפים בשכבות רבות של לכה. הטכניקה דורשת מיומנות רבה, והתהליך ארוך ומורכב בשלבים רבים. תוספות של חומרים עזרו בהשגת גוונים שונים, אולם הצבעים המקובלים הם שחור ואדום.


קופסת לכה מעוטרת בשיבוץ עם פנינה


את הכלי המצופה מעטרים בטכניקות שונות הנותנות לחפץ איכות אומנותית מרהיבה. קיימות שיטות רבות של עיטור חפצי הלכה כגון; ציור במברשת ולכה צבעונית על גבי הכלי, (Urushi-e); ציור בצבעי שמן (Yuga); פיזור אבקת זהב או כסף על גבי לכה לחה (Maki-e); שבוץ באם הפנינה (Raden); ושיטות שונות של גילוף וחריטה, לאחר והחפץ נמשח לעתים בלמעלה ממאתיים שכבות של לכה.

המפורסמים בכלים בטכניקה זו, הם אלו המגולפים ומשוחים בלכה אדומה ונקראים .Kamakura-buri


כלי לכה, בעקר קופסאות וכלי נגינה, מהמאה ה- 8 נמצאים באוסף ה"שוסו-אין" (Shoso-in), בעיר נרה. אלו כלים מעוצבים ומעוטרים להפליא, ומעידים על היכולת הגבוהה של האומנים היפנים בתקופה המוקדמת, מסורת אומנותית שהמשיכה משך ההיסטוריה היפנית.



בתקופת אדו היו כלי לכה מקובלים ויוצרו בכמויות גדולות, דגש רב היה על אופיים הקישוטי.


עבודות הלכה המפורסמות מתקופת אדו הם יצירתם של האומנים הרבגוניים קואטצו (Koetsu Honami 1558 - 1637), וקורין (Korin Ogata 1658 - 1716).


חפצי הלכה החביבים על אספנים במערב הם קופסאות כתיבה, המשמשות לאחזקת מברשת הכתיבה ואבן הדיו (Suzuri-bako), וקופסאות קטנות, המחולקות למגרות, ומיועדות לנשיאת חותמות, תרופות, טבק, וכו' (Inro), שנישאו צמודות לחגורה של הסמוראים ובני המעמד הבינוני יחד עם הנצקה . חפצים אלו עוטרו ביופי רב ובמגוון של טכניקות.

ערכים נוספים באומנויות

לקריאה נוספת

  • Matsuda, Gonroku (2019). The Book of Urushi: Japanese Lacquerware from a Master. Tokyo: Japan Publishing Industry

קישורים חיצוניים