שינויים חברתיים

מתוך MediaWiki
גרסה מ־12:02, 17 באוגוסט 2021 מאת PavelZ (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד ראשי >> יפן המודרנית >> הכיבוש | התאוששות | שינויים חברתיים | בחזרה לצמיחה | כלכלה 2000


"שינקאנסן" הרכבת המהירה בעולם בשנות ה-70 ,220 קמ"ש


שנות השבעים: שינויים חברתיים

דפנה לויט

"דחיסת" נוסעים ברכבת


הפיכתה של יפן למעצמה כלכלית מן השורה הראשונה, למדינה מודרנית שאירחה את המשחקים האולימפיים (1964), חוללה בה שינויים חברתיים משמעותיים. למרות חשיבותה של החקלאות בתולדותיה הארוכות, נהפכה יפן החדשה למדינה עירונית, שרבע מאוכלוסייתה בשנות השבעים התרכז באזור שבין טוקיו ואוסקה.


טוקיו היתה למרכז החיים העסקיים, התרבותיים והפוליטיים של יפן, עם מערכת מסועפת של רכבות, חנויות, בתי-קפה, מסעדות, מועדוני-לילה, משרדים, בניני מגורים ובנקים. הרכבות הגיעו לטוקיו בשעות השיא עמוסות עד כדי כך שהועסקו עובדים מיוחדים לדחיסת אנשים בקרונות כדי למנוע תאונות בכניסה לרכבת או ביציאה ממנה. שינוי חברתי בולט מאוד היה תפקיד האשה ביפן המודרנית; נשים החלו לתפוס חלק נכבד בשוק העבודה כתוצאה ישירה מן השינויים שחלו במערכת החינוך השוויונית וגם עקב הצמיחה המהירה, שדרשה יותר ויותר עובדים בכלכלה המשגשגת.


דיג דגי טונה

כל עוד זכרון המלחמה וההרס היה עדיין מרכזי בתודעה היפנית, דומה שכל המדינה היתה רתומה למטרת השיקום, לטובת הכלל, לטובת המולדת. אך ככל שיפן התרחקה מן המלחמה, ככל שעלה מספר אזרחיה שנולדו אחרי המלחמה, ככל שעלתה בה רמת-החיים, חל בחברה מפנה טבעי לכיוון השאיפה להישגים אישיים וחומריים ולשיפור באיכות-החיים. המלה "אינדיווידואליזם" חדרה לאוצר המילים היפני. בסקר מפורסם שנערך בשנת 1969 נשאלו כ-14000 זוגות נשואים, "מה הדבר החשוב לכם יותר מכול?". קרוב ל-83% מן הנשים ו-57% מן הגברים השיבו, "המשפחה והבית". שאר הגברים ענו, "העבודה".

נמל יוקוהמה


מבחינות מסוימות, המפנה ביפן לא גבה מחיר כבד כפי שקרה בארצות אחרות שעברו מהפכות גדולות בתקופה קצרה; לא היתה בעיה קשה של פשע או סמים, לא היו מאבקי שלטון אלימים או ניסיונות רציניים לערער על השלטון או להפילו. נראה כי הבעיה היתה הפוכה: תלות רבה מאוד של האזרחים במנהיגות היפנית ובסדר החברתי.


היפנים חזרו להאמין בכוחם, ליהנות מביטחון עצמי מחודש בעיקר על בסיס הצלחתם הכלכלית והתעשייתית. העולם נראה נוח וחיובי בהרבה: רמת-החיים של היפנים השתפרה מאוד ובכל בית היה לפחות מכשיר אחד של טלוויזיה בצבעים; למחצית המשפחות ביפן היתה מכונית; למשפחה אחת מתוך 11 היה פסנתר; תוחלת החיים של הנשים הגיע ל-76 שנים ושל הגברים ל-71 שנים. בשנים אלה שגשג הסחר העולמי, ארצות-הברית היתה בעלת-הברית החשובה ביותר של יפן בתחום המסחר והביטחון, וממשלת יפן היתה יציבה.



זעזועים מאמריקה

החל בשנת 1971 ספגה יפן סידרה של זעזועים שהחלו בצעדים שונים של ארצות-הברית. הצעד הראשון היה הטלת מס של %10 על כל מוצרי הייבוא - צעד שכוון בעיקר נגד מוצרים מגרמניה ומיפן שהציפו את השוק האמריקני וגרמו לגירעון מסחרי הולך וגדל. הצעד השני היה ניוד הדולר ודרישה נחרצת מיפן לחזק את המטבע שלה, להוריד את כל המחסומים הבולמים סחר חופשי ולזרז את פתיחת השוק היפני לייבוא מארצות-הברית. תחילה הביעו היפנים התנגדות לדרישות אלה וטענו, שהצלחתם המסחרית נבעה מניהול נכון יותר של שיווק ותכנון אסטרטגי, ולא בשל מטבע חלש מדי או מחסומים רבים מדי.


אך עד מהרה הבינו היפנים, שמערכת היחסים עם ארצות-הברית היא בעלת חשיבות עליונה וניאותו לתיסוף דרמטי של הין ולהקלות רבות על מוצרי ייבוא מארצות-הברית. למרות זאת, הצעדים האלה לא צמצמו באופן ניכר את הגירעון המסחרי האמריקני.


יבוש אדמה במפרץ טוקיו

זעזוע נוסף היה במישור הדיפלומטי-מדיני: ביולי 1971 הודיע נשיא ארצות-הברית, ריצ'רד ניקסון, על החלטתו לבקר לראשונה בסין בשנה שלאחר מכן. מאחר שיפן שימשה, עד לאותו רגע, ערוץ הקשר המרכזי של המערב עם אסיה, ראש-ממשלת יפן נדהם מן ההחלטה הזאת שהוכרז עליה ללא כל התייעצות וללא כל דיון מוקדם. החשש הגדול של יפן היה שארצות-הברית תעריך לפתע מחדש את מאזן הכוחות באזור ותשנה את מדיניות החוץ שלה. הנשיא האמריקני, שלא השכיל להבין מראש את החרדה היפנית מן האפשרות שארצות-הברית תפנה לה עורף, ניסה להרגיע את ממשלת יפן והבטיח שלא יחתום עם סין על שום הסכם שיסכן את יפן.


זעזועים אלה עוררו ביפן שאלות לגבי תלותה הכלכלית, המדינית והביטחונית בארצות-הברית. יותר ויותר שאלות נשאלו לגבי יכולתה האמיתית של יפן להגן על עצמה ולגבי ההגנה שארצות-הברית תהיה מוכנה לתת ליפן במקרה שתפרוץ מלחמה גרעינית.


נהר סומידה בטוקיו

ההתקרבות בין סין וארצות-הברית היתה גורם חשוב בהתפטרותו של ראש-ממשלת יפן. במקומו נבחר קאקואי טאנאקה, ראש-הממשלה הראשון ביפן שבא מרקע חקלאי עני, שלא סיים את לימודיו התיכוניים אך הקים בכוחות עצמו חברה קבלנית משגשגת. נוסף על כך הוא הגשים את החלום הדמוקרטי בכך שנבחר בגיל צעיר יחסית (54) לבית-הנבחרים. טאנאקה נסע לסין בסוף שנת 1972 וכונן לראשונה באורח עצמאי יחסים עם מדינה שלישית, שהתנגדה עד כה להסכמים בין יפן וארצות-הברית.


זעזועים מן המזרח התיכון

רובע שינג'וקו בטוקיו


בשעה שהתחוללו שינויים דרמטיים במישור היחסים הבינלאומיים בדרום מזרח אסיה, החלה גם סידרה של משברים כלכליים. בשנת 1973 היה משבר הנפט. יפן, נטולת חומרי הגלם, היתה תלויה לחלוטין בייבוא נפט ו-80% מצורכי הנפט שלה סופקו לה מן המזרח התיכון. זכרון העבר וכן היותה של יפן מדינה מתועשת הזקוקה לנפט, העמיקו את חרדתה מפני המלחמה במזרח התיכון והחרם הערבי.


אומנם, יפן הצליחה להבטיח לעצמה הספקה של נפט אך מחירו עלה ב-470% וגרם לאינפלציה דוהרת במשק היפני. בעיית האינפלציה היתה קשה במיוחד על רקע ההאטה בכלכלה העולמית בשנים 1975-1974.


זעזועים מבפנים

אלקטרוניקה ברובע אקיהאברה בטוקיו


בשנת 1970 נראתה יפן המשגשגת כמדינה הצומחת ללא מעצורים. והנה, המציאות התהפכה במהירות מסחררת. מנהיגי יפן נדרשו לתת הסבר למצב ומענה לשאלות לגבי העתיד. בנובמבר 1974 התפטר מתפקידו ראש-הממשלה טאנאקה על רקע שחיתויות ובשנת 1976 התפרסם הסיפור על סכומי שוחד גדולים שאנשי עסקים יפנים קיבלו מחברת לוקהיד האמריקנית המייצרת ציוד צבאי. ביניהם היה גם טאנאקה. הסיפור הזה הוסיף לאי-השקט הפוליטי בתוך יפן.


ולמרות כל הזעזועים....

ולמרות כל המכות שיפן ספגה במחצית הראשונה של שנות השבעים, היא הצליחה לחזור לתלם הצמיחה המהירה ושבה להיות מעצמת-על ומופת להצלחה כלכלית בעולם ובעיקר באסיה.

ערכים נוספים בהיסטוריה


לקריאה נוספת

  • בן-עמי שילוני, יפן המודרנית - תרבות והיסטוריה, הוצאת שוקן, 1997, מהדורה מתוקנת ומורחבת 2002.
  • אלן, ג. ההתאוששות הכלכלית של יפן. אוקספורד: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1958.
  • פורסברג, אהרון. אמריקה והנס היפני. היל צ'אפל: הוצאת אוניברסיטת צפון קרוליינה, 2000.
  • האנה, מיקיסו. פיניקס המזרחית: יפן מאז 1945. בולדר: הוצאת ווסטוויו, 1996.
  • הובר, תומאס. כלכלה אסטרטגית ביפן. בולדר: הוצאת ווסטוויו, 1994.
  • יאנסן, מריוס. העשייה של יפן המודרנית. בלקנאפ, 2000 (ISBN 0-674-00334-9)
  • ג'ונסון, צ'אלמרס. MITI והנס היפני: צמיחת המדיניות התעשייתית, 1925–1975. סטנפורד: הוצאת אוניברסיטת סטנפורד, 1982.
  • אוקאזאקי, טטסוג'י ותקפומי קורנאגה. "מדיניות הקצאת מטבע החוץ ביפן שלאחר המלחמה" שינויים בשערי החליפין במדינות המתפתחות במהירות. אד. טקטושי איטו ו אן קרוגר. שיקגו: הוצאת אוניברסיטת שיקגו, 1999.
  • ראשה, פול. "יפן בע"מ במלכודת החוב"אפריל 2000. 26 בנובמבר 2005.
  • צורו שיגיטו, הקפיטליזם של יפן: תבוסה יצירתית ומעבר לה, 1993.

קישורים חיצוניים