תורת זן

מתוך MediaWiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד ראשי >> חכמת זן >> זן ביפן | תורת זן | זן ואסתטיקה | זן ותרבות התה


"בודהידהרמה", המורה הראשון של זן

תורת זן

אלי לנצמן


גרוף הגן במנזר זן

מעשה בנזיר זן יפני אשר ארח בביתו פרופסור מכובד שבא במטרה להבין את מהות הזן. הגיש לו המארח ספל תה ריק, מזג לתוכו מלוא הספל, ועדיין היה ממשיך ומוזג כשהספל עולה על גדותיו.

זקף הפרופסור עיניו עד שלא יכול היה עוד לשלוט ברוחו ושאל "הרי ספל זה מלא על גדותיו, יותר לא ייכנס?"



ענה לו הנזיר "כספל זה אף אתה מלא דעות וסברות משלך, כיצד אוכל להראותך זן כל עוד לא הרקת את כוסך?" משל זן זה, שהוא אחד מרבים, מספר לנו כי על מנת לקבל זן עלינו "לרוקן" את המוח ולהינתק ממחשבה מקובלת. יש להשתחרר מאינדיבידואליזם, אני ואתה אינם אלא תעתועים שיש להיפרד מהם.



יש להדחיק את החשיבה המחודדת וההבחנה שבין האדם לסביבתו, לקבוע סולם ערכים חדש באבחנה בין עיקר לטפל, לבטל חשיבותם של הדברים המקובלים עלינו כבעלי ערך, ולמצוא משמעות בדברים שהם לכאורה חסרי ערך. הזן שואף להחזיר לאדם את אופיו האותנטי על ידי שחרור מהרגלי חשיבה מושגית וליצור חלל מנטלי כהכנה להארה בעוד וכתות בודהיסטיות אחרות מאמינות ונעזרות ברחמיו של בודהא (Satori). להשגת השחרור ממחזור הלידה והמוות, ועוסקות בפולחן ותפילה, הזן מאמין כי הגאולה היא תוצאה של מאמצי האדם עצמו.


"שוטי הכפר" שזכו בהארה


הזן אינו מסתמך על דוקטרינות, המלים הן חסרות משמעות, רק חיפוש בתוככי האדם יביא לגלוי האופי האמיתי ולסאטורי. על האדם לחפש את בודהא בתוכו, אין הדבר קשור בהכרח במעמדו של האדם. נושא ציור חביב על נזירי הזן הן הדמויות של קאנזן וג'יטוקו, שני "שוטי הכפר" אשר זכו בהארה.


אפשר לסכם את עקרונות הזן במלים המיוחסות לבודהידהרמה: "מעבר להוראה, רחוק ממסורת מקובלת, אי תלות במלים וכתבים, נגיעה ישירה לנפש האדם וראיה לתוך טבעו של האדם להשגת ההארה."


הזן עוסק בחוויה ובהתנסות האישית של הפרט, ההארה אינה תלויה בהכרח בהשכלה ולימודים ומלים הן חסרות משמעות, כנאמר "אלו היודעים אינם דוברים ואלו הדוברים אינם יודעים". ההארה יכולה לבוא לאדם בכל מקום ובכל מצב, אולם בהיותה זמינה וכאילו בהישג יד קשה לגלותה. כדבריו של נזיר הזן והצייר האקואין, בן המאה ה:18- "מבלי לדעת כמה קרובה האמת, מחפשים אותה במרחקים. דומה הדבר לאדם הגווע בצמא, קורא ומבקש מים כשהוא בתוך אגם".


"בודהידהרמה", הצייר האקואין


אורח החיים של נזירי הזן מבוסס על משמעת קפדנית, עבודת כפים, הסתפקות בשינה מעטה, התנזרות (אולם יש נזירים השותים אלכוהול וחלקם אף נשואים), וישיבה של שעות רבות במדיטציה (Zazen).


החיים במנזר זן


הלוחמים העדיפו את הזן משום שהוא הטיף לעיצוב אופי חזק, פשטות, נחישות, ריכוז ומשמעת עצמית, ולא התייחס לבעיות של רחמים ומוסר, או לרגשות כמו אהבה או כעס. השאיפה בזן היא להגיע לשלווה נפשית ולשליטה עצמית, תכונות חשובות ללוחם ולאמן כאחד, המביאות לביצוע מושלם.


המשכילים הושפעו מהערכים התרבותיים אשר התפתחו בהשפעת הזן. נזירי הזן הביאו לחידוש הקשר עם סין, הנהיגו משלחות לסין, שמשו כיועצים בנושאי אסתטיקה ואמנות לשליטים וכך קבעו את האופי האומנותי והתרבותי של החברה היפנית.


"מעגל"


נזירי הזן עסקו הן בציור והן ובאומנות הירייה בקשת (קיודו). אומנויות אלו, כאחרות, דורשות יכולת ריכוז גבוהה, הכנות ממושכות וביצוע מידי. באומנויות אלו נחוצה הרפיה גופנית ורוחנית כאחת, האימון בזן עוזר להגיע לסילוק של יסוד ה"אני", מצב שאין בו עוד מחשבות, תכניות, משאלות וצפיות, מצב של "מודעות נכונה" הטעון בערנות רוחנית. פרוש הדבר הוא שהרוח מצויה בכל מקום ואינה נצמדת למקום מסוים והיא מסוגלת לפעול בכוחה הבלתי נדלה מפני שהיא חופשייה וריקה. אלגוריה למצב רוחני זה הוא המעגל הריק (Enso), אשר "אינו ריק לגבי האדם הנמצא בתוכו".


מודעות זו דרושה בקשתות, סיוף, סידור פרחים, ציור, קליגרפיה, ועוד, ותורמת בעקיפין לאמנות היפנית את אופייה המיוחד. האומנים מתכוננים לפעולת היצירה בשלווה ובריכוז מושלם.


כדבריו של איש הזן דיסטז ט. סוזוקי (Suzuki T. Daisetz): "אחת התכונות החשובות ביותר של הירייה בקשת ושל האומנויות האחרות המקובלות ביפן, שאינן משרתות כל תכלית ואפילו אינן מיועדות לגרימת הנאה אסתטית, אלא להכשרת התודעה במגע עם המציאות. על כן אין יורים בקשת כדי לקלוע למטרה, ואין מניפים חרב כדי להביס את היריב. אין הרקדן רוקד רק כדי לבצע תנועות ריתמיות של הגוף, אלא בראש וראשונה לשם תאום הרמוני בין


התודעה לתת-מודע. לשליטה מלאה בירייה בקשת לא די במיומנות טכנית. אדם חייב להתעלות עד שתהייה יכולתו "אמנות ללא אומנות" הצומחת מתת-המודע."


במבוק, ציור של נזיר זן


או "שיא השלמות באמנות הציור הוא כאשר היד המיומנת מגיבה כאשר הרוח קולטת ומעצבת את הנראה בעיניים, ואין מרווח זמן בין פעולות היד והרוח. התבונן בבמבוק עשר שנים, הפוך להיות גם אתה לבמבוק, שכח הכל ? וצייר".

ערכים נוספים בחכמת זן

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים