הבדלים בין גרסאות בדף "משחק גו"

מתוך MediaWiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 28: שורה 28:
 
לאורך ההיסטוריה שזור משחק הגו בתרבויות היפנית והסינית, ומהווה את אחד מעמודי התווך שלהן. המשחק השפיע על חייהם של אנשים רבים, מופיע כנושא באמנות, והוא מקור השראה לחיבורים ספרותיים, וסמל לעידון ולתחכום של תרבויות אלה.
 
לאורך ההיסטוריה שזור משחק הגו בתרבויות היפנית והסינית, ומהווה את אחד מעמודי התווך שלהן. המשחק השפיע על חייהם של אנשים רבים, מופיע כנושא באמנות, והוא מקור השראה לחיבורים ספרותיים, וסמל לעידון ולתחכום של תרבויות אלה.
  
 +
{{תמונה|קובץ=Gakutei_go.jpg|כיתוב=משחקים בריכוז מלא}}
  
 
המשחק מתקיים בין שני משתתפים, נערך על לוח עץ שעליו משורטטים 19 קוים לאורך ו-19 קוים לרוחב, היוצרים 361 נקודות צומת. המשחק הוא ב"אבנים" שחורות ולבנות. אין הגבלה במספר האבנים המותרות לכל שחקן, אולם 180 אבנים לכל שחקן מספיקות בדרך-כלל. כל שחקן מציב בתורו אבן על נקודת צומת, והמטרה היא
 
המשחק מתקיים בין שני משתתפים, נערך על לוח עץ שעליו משורטטים 19 קוים לאורך ו-19 קוים לרוחב, היוצרים 361 נקודות צומת. המשחק הוא ב"אבנים" שחורות ולבנות. אין הגבלה במספר האבנים המותרות לכל שחקן, אולם 180 אבנים לכל שחקן מספיקות בדרך-כלל. כל שחקן מציב בתורו אבן על נקודת צומת, והמטרה היא
שורה 35: שורה 36:
 
חוקי המשחק פשוטים יחסית, אולם שפע האפשרויות הגלומות בכל מצב נתון מהוות אתגר אינטלקטואלי.
 
חוקי המשחק פשוטים יחסית, אולם שפע האפשרויות הגלומות בכל מצב נתון מהוות אתגר אינטלקטואלי.
  
{{תמונה|קובץ=Gakutei_go.jpg|כיתוב=משחקים בריכוז מלא}}
+
 
  
  

גרסה מ־10:19, 1 באוגוסט 2021

עמוד ראשי >> תרבות הפנאי >> תכס תה | איקבנה | בונסאי | אוריגאמי | משחק גו | מזון ובישול


"ארבע האומנויות"

משחק גו (Go)

איתן אהרוני

משחק "גו" בעת העתיקה


גו הוא משחק אסטרטגיה עתיק יומין, המהווה אתגר למחשבה האנושית מעת המצאתו לפני כ-3000 שנה ועד ימינו. ביפן, סין וקוריאה המשחק היה אחד מארבעת האומנויות (יחד עם מוסיקה, ציור וקליגרפיה) שבני אצולה נהגו ללמוד, היווה חלק מאימוני אמנות הלחימה של לוחמים, וכלי לפיתוח החשיבה עבור פילוסופים.


האגדה מספרת, כי משחק הגו הומצא בעת העתיקה על ידי קיסר סיני במטרה לחשל את כוח הרצון של בנו. המשחק הובא ליפן לפני כ-1500 שנה, ועד מהרה קיבל שם מעמד של משחק לאומי, וזכה לפריחה גדולה, במיוחד ב"תור הזהב של גו" בתקופת אדו (1600-1868). זו הייתה תקופה של גאוני גו, שיצרו רשומות משחקים המהוות קלאסיקה עד ימינו, והטובים שבהם לא היו מובסים גם אילו שיחקו כיום.


לאורך ההיסטוריה שזור משחק הגו בתרבויות היפנית והסינית, ומהווה את אחד מעמודי התווך שלהן. המשחק השפיע על חייהם של אנשים רבים, מופיע כנושא באמנות, והוא מקור השראה לחיבורים ספרותיים, וסמל לעידון ולתחכום של תרבויות אלה.

משחקים בריכוז מלא

המשחק מתקיים בין שני משתתפים, נערך על לוח עץ שעליו משורטטים 19 קוים לאורך ו-19 קוים לרוחב, היוצרים 361 נקודות צומת. המשחק הוא ב"אבנים" שחורות ולבנות. אין הגבלה במספר האבנים המותרות לכל שחקן, אולם 180 אבנים לכל שחקן מספיקות בדרך-כלל. כל שחקן מציב בתורו אבן על נקודת צומת, והמטרה היא להקיף את אבני היריב ולתחום שטחים גדולים יותר.


חוקי המשחק פשוטים יחסית, אולם שפע האפשרויות הגלומות בכל מצב נתון מהוות אתגר אינטלקטואלי.



משחק הגו נפוץ באופן מסורתי בעיקר במזרח, שם הוא משחק הלוח החשוב והנפוץ ביותר. כ-8 מיליון שחקנים פעילים רשומים ביפן, וכ-30 מיליון במזרח כולו.


אתיקה

חלק בלתי נפרד מהמשחק הם כללי נימוס וכבוד הדדי: קידה בפתיחת המשחק; שימוש בשפה מנומסת; הדרך הנכונה והזמן הנכון להיכנע; והתמודדות עם הפסד או ניצחון.

חוקי המשחק

דיאגרמת הלוח

1. כל שחקן בתורו מניח אבן על אחת ההצטלבויות (נקודות) הפנויות על הלוח. לא מזיזים אבנים לאחר שהונחו, פרט להסרת אבנים מהלוח.


2. לכל אבן או שרשרת אבנים על הלוח יש דרגות חופש (נקודות חיים). אלו הן ההצטלבויות הנמצאות סמוך לאבן או לשרשרת האבנים, ובקו ישר מהן. בתרשים המצורף, בתחתית הלוח, לאבן השחורה שבפינה יש שתי דרגות חופש (מסומנות בעיגולים). לאבן שמשמאלה יש 3 דרגות חופש (מסומנות בריבועים). לאבן ששוב משמאלה יש 4 דרגות חופש (מסומנות במשולשים). לשרשרת האבנים השחורה שמקיפה את הקבוצה הלבנה בפינה השמאלית-תחתונה יש 9 דרגות חופש: 8 הנקודות המסומנות במשולשים, והנקודה המסומנת ב- 'D' .


ניתן לחסום דרגות חופש של אבן או שרשרת על ידי הנחת אבנים יריבות עליהן. בחלק העליון של הלוח, לאבן השחורה הראשונה מימין יש 3 דרגות חופש, משום שאבן לבנה חוסמת לאבן השחורה דרגת חופש אחת (גם לאבן הלבנה יש 3 דרגות חופש). לאבן השניה מימין יש 2 דרגות חופש, לשלישית אחת, ואם השחור עדיין לא מגן על האבן, הלבן יכול לשחק בדרגת החופש האחרונה ולהסיר את האבן מהלוח. אם השחור משחק לפני שזה קורה, הוא יכול להוסיף אבן וליצור שרשרת של שתי אבנים, שיהיו לה 3 דרגות חופש (מסומנות במשולשים). רק אבנים שמחוברות לאורך הקווים מהוות שרשרת: שתי האבנים הלבנות המסומנות בריבועים אינן מחוברות והן שתי אבנים נפרדות.

זעם אחרי ההפסד


3. "התאבדות" : אסור להניח אבן בנקודה בה לא יהיו לה דרגות חופש (למשל אבן שחורה בנקודה ' ' F, נקודה כזו נקראת "עין"), או שלשרשרת האבנים הנוצרת לא יהיו דרגות חופש (למשל אבן לבנה בנקודה ' G' ); אלא אם כן, מהלך ה"התאבדות" חוסם את דרגת החופש האחרונה של אבן או שרשרת יריבה ואז מותר, והמהלך מסיר את האבן או השרשרת היריבה מהלוח ( הנחת אבן שחורה בנקודה ' H' מסירה את השרשרת הלבנה מהלוח ).


4. חיים ומוות : קבוצה חיה היא קבוצה שלא ניתן לחסום את כל דרגות החופש שלה. למשל, לקבוצה הלבנה בצד ימין של הלוח, מתחת לזו שמקיפה את נקודה ' ' H, יש שתי "עיניים" - לא ניתן להסיר את כל דרגות החופש שלה, ולפיכך היא חיה. כך גם השרשרת השחורה בעלת שתי העיניים שבמרכז הלוח.


נשים משחקות ב"גו"


5. מטרת המשחק היא להקיף שטחים וללכוד את אבני היריב. כל הצטלבות בשטח שהוקף שווה נקודה אחת, וכל אבן שנלכדה שווה נקודה אחת. להלן יוסבר כיצד סופרים שטחים . המשחק מסתיים כאשר שני השחקנים עינם מעונינים עוד להוסיף אבנים ללוח. השחקן שצבר יותר נקודות בסוף המשחק, מנצח.


'שטח' הוא אזור שהוקף על ידי שרשרת אבנים מאותו צבע, והשחקן היריב אינו יכול ליצור בו קבוצה חיה; לפיכך הוא מכונה לעתים 'שטח הריגה'. התבוננו במצב שבצדו השמאלי של הלוח : אם תור הלבן והוא משחק בנקודה 'A', נוצרת קבוצה בעלת שתי עיניים, ולפיכך חיה, בדומה לזו שבצד הימני של הלוח. אם לעמת זאת תור שחור והוא משחק באותה נקודה, נקודה 'J' אינה עוד "עין" אמיתית (ראה הסעיף הבא), ולפיכך הקבוצה הלבנה מתה.


באופן דומה, אם השחור מניח אבן בנקודה 'D', נקודה 'E' אינה עוד עין אמיתית, שכן שחור יכול להניח שם אבן וללכוד 3 אבנים לבנות; לפיכך לקבוצה הלבנה נותרת עין אמיתית אחת בלבד, והיא מתה. אם לבן משחק בנקודה 'D', לקבוצה הלבנה יש שתי עיניים אמיתיות והיא חיה. דרך אגב, קבוצה כזו של 6 אבנים בפינה היא הקבוצה החיה הקטנה ביותר האפשרית.


בסוף המשחק מסירים מהלוח כל קבוצה שניתן "להרוג ", ולפיכך שחור יזכה בכל 7 האבנים הלבנות (7 נקודות), ועוד השטח שיוותר מוקף על ידי השרשרת השחורה - 10 הצטלבויות (10 נקודות) = סה"כ 17 נקודות באזור זה. אם לבן ישחק בנקודה 'A', יהיו לו שתי עיניים = שתי נקודות, ולשחור לא יהיו נקודות באזור זה כלל. שימו לב שלא צריך לחסום ממש את כל דרגות החופש של קבוצה מתה; מספיק לראות שלא ניתן ליצור שתי עיניים , והקבוצה תוסר מהלוח בסוף המשחק.

פסלון שחקני ה"גו" גובה 13ס"מ, החצי השני של מאה-19


6. חזרה אינסופית : חוק ה "קו" : אסור לחזור על מצב קודם של הלוח. זה עלול לקרות כאשר נוצר מבנה כמו זה שמסביב לנקודות 'B' ו- 'C' . אם השחור מניח אבן בנקודה 'B' הוא מסיר מהלוח את האבן שב- 'C' ; אולם לכאורה לבן יכול לעשות אותו דבר, להניח אבן ב- 'C' ולהסיר את האבן שהשחור הניח זה עתה, וחוזר חלילה. לפיכך החוק קובע שהשחקן השני, במקרה זה לבן, חייב לחכות תור אחד ולשחק במקום אחר בלוח, לפני שיוכל לשחק את ה"קו". כך נמנעת חזרה אינסופית ומבוי סתום במשחק. השחקן שהתחיל את ה"קו" יכול, כמובן, לסגור את ה"קו" כאשר יריבו משחק במקום אחר בלוח; לפיכך היריב יבחר בדרך כלל במהלך שאם השחקן הראשון יתעלם ממנו, הוא עלול להינזק יותר מאשר אם יבחר לסגור את ה"קו" , וכך יעשה גם השחקן הראשון בתורו. קרבות "קו" יכולים להימשך על פני עשרות מהלכים, ויש אומרים שהם מגלמים את תמצית רוח משחק ה"גו".


משחק בן נסיכה ובן עצולה

7. סיום המשחק : בהמשך המשחק יתקיים מצב בו כל אבן שיניח שחקן תהיה: או בתוך שטח של השחקן עצמו, ואז היא מפחיתה את הצטלבויות הפנויות שלו, ולפיכך מפחיתה את נקודות השטח שלו; או בתוך שטח הריגה של היריב, ואז הוא מעניק ליריבו אבן שתוסר בסוף המשחק, כלומר עוד נקודה; או באזור נייטרלי, ואז היא לא מעלה ולא מורידה. כאשר זה המצב עבור שני השחקנים, באופן טבעי מסתיים המשחק.


תהליך למידת המשחק

בשלב מוקדם יחסית של לימוד המשחק, התלמיד משנן ומטמיע מספר סדרות מהלכים אופייניות ואת המצבים הרלוונטיים בהם הן ישימות. זוהי תחילת פיתוח יכולת ה"קריאה" - ויזואליזציה של האפשרויות במהלכים הבאים, ויכולת שיפוט עמדה. יכולת הקריאה היא מניע רב עוצמה לפיתוח אינטלקט מדויק ומהיר. בשלב זה נלמדים מושגים בסיסיים כמו: טריטוריה, השפעה, חיבור, חוזק, וחיים ומוות של קבוצות.


לאחר ביסוס יכולת טקטית מסוימת, נלמדים נושאים אסטרטגים כמו: יוזמה, אזורי השפעה, קבוצות "קלות" או "כבדות" , יעילות, צורה טובה, וחולשות. הכרת היחסים בין טקטיקה ואסטרטגיה מבהירה את התלות ההדדית ביניהן. חשיבה אסטרטגית מדגישה פחות מהירות ודיוק, ויותר - הבנה כוללת, תפיסת הלוח במבט אינטואיטיבי אחד, והישענות על עקרונות כלליים במצבים בלתי אפשריים לניתוח.


תחום קוגניטיבי חשוב שעולה באופן בלתי נמנע במהלך הלימוד, הוא התמודדות עם אי-ודאות. במהלך רוב המשחק, אי אפשר לחזות במדויק מה יתפתח מעמדה נתונה. כאשר שחקן שקוע במשחק ומנסה לחשב היכן כדאי להניח את האבן הבאה, קימת נטייה להעדיף את המסעים הבטוחים, הדואגים ל"חיי" הקבוצות על הלוח. אולם, מהלכים כאלו עלולים להיות לא-יעילים. התלבטויות כדוגמת זו נותנות למשחק את אופיו המרתק, ומדגימות את היחס בין אישיות לסגנון משחק שכל שחקן מפתח.


קיימת בגו שיטה חשובה להתמודדות עם הבדלי רמה בין שחקנים - שיטת אבני היתרון. השחקן החלש יותר מקבל מספר אבנים ("פור") עם תחילת המשחק. מיקום האבנים מתוכנן כך, שהשימוש בהן מצריך מחשבה רבה. כך יכול שחקן מתחיל לשחק משחק "לימודי" עם שחקן מנוסה. ללא אבני יתרון, יאבד המשחק מערכו כבר בעשרות המהלכים הראשונים.


הזירה המקצוענית

הליגות המקצועניות מאגדות אלפי שחקנים המתחרים ביניהם. פרסי התחרויות מגיעים למיליוני דולרים המשולמים לזוכים על ידי חברות הענק ביפן. אולם כדי להגיע לרמה הנדרשת, על התלמיד להתחיל לימודיו בגיל צעיר (10-12 לכל היותר), ולהקדיש זמן רב מאד לאימונים אינטנסיביים.

הזירה החובבנית

ילדים במשחק

כמו בשחמט, רוב השחקנים משחקים להנאתם בזמנם הפנוי, מתחרים בתחרויות מקומיות ובינלאומיות, אך אינם מתפרנסים מכך. עם זאת, ישנם שחקנים חובבים טובים מאוד, והפער בין מיטב החובבנים לבין המקצוענים אינו גדול.


אליפות ה"גו" בהולנד ב 2019

ב-50 השנה האחרונות מתפשט המשחק בתאוצה הולכת וגוברת גם במערב. אם כי כמעט ואין שחקנים מקצוענים מערביים, מאות אלפי חובבים מתמסרים ללימוד המשחק, מתעדכנים באירועים האחרונים בזירה המקצוענית, קוראים ספרות מקצועית ומתאמנים כדי לשפר את יכולתם.

מאות מועדוני גו קיימים באירופה ובאמריקה, ואף בדרום אמריקה, אפריקה ואוסטרליה. רמת המשחק במערב עולה בהתמדה. כל שנה נערכת אליפות החובבים העולמית ביפן. השנה (2021) השתתפו בה 57 מתחרים מ-57 ארצות החברות באיגוד הגו העולמי.

האירוע ממומן במלואו על ידי Japan Airlines. אירועים נוספים הם אליפות הנשים, אליפות הנוער, אליפות זוגות וקונגרס הגו האירופי. ברחבי אירופה מתקיימות כ-10 תחרויות Grand Prix שנתיות. אירועים אלה מגבירים את התמריץ עבור שחקני גו לשפר את יכולתם.


ישראל חברה באיגוד הגו העולמי, ובכל שנה נשלח מתחרה מישראל לאליפות העולם לחובבים ביפן. קורסים לגו ניתנים וניתנו במרכזי העשרה לילדים מחוננים.

גו ומחשבים

משחק מחשב נגד אלוף ה"גו"


ב-40 השנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים לכתוב תוכנות מחשב למשחק הגו. מאמצים רבים מושקעים בכך, בעיקר בחברות מחשבים ובאקדמיה במזרח הרחוק. עם זאת, עד לפני כעשר שנים גבר האדם על המחשב במשחק הגו. שתי הסיבות העיקריות למצב זה היו: א. מספר האפשרויות בגו עולה ב-600 סדרי גודל על זה שבשחמט ב. הערכת המצב של שחקן אנושי מתקדם מסתמכת על הערכות מרחביות ואסתטיות, שקשה מאוד לחקותן במחשב. יחד עם זאת בשנת 2016 ניצחה לראשונה תוכנה בשם AlphaGo שפותחה על ידי חברת DeepMind הבריטית (בבעלות גוגל) את אלוף העולם דאז לי סידול (Lee Sedol) בסדרה של חמישה משחקים 4:1. ב-2017 ניצחה התוכנה את המדורג ראשון בעולם קה ג'י (Ke Jie) בסדרה של שלושה משחקים 3:0.


למחשבים תפקיד חשוב בעולם הגו מכיוון אחר : רשת האינטרנט מאפשרת לשחקנים מכל העולם לשחק אינטראקטיבית זה מול זה. כך יכול שחקן ממדינה מערבית, שלרשותו מעט יריבים מסביבתו הקרובה, להתחבר לשרת במדינה כלשהי ולשחק מול יריב ממקום ומאזורי-זמן אחרים.

ערכים נוספים תרבות הפנאי


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים