יפן למטייל

מתוך MediaWiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד ראשי >> מראות ונופים >> יפן למטייל | מראות הנוף המפורסמים | אתרי מורשת עולמית | פריחת הדובדבן


גשר אקאשי (Akashi), הגשר התלוי הארוך בעולם

יפן למטייל

אילה דנון

גן מקדש עם פגודה (Gansenji)


יפן, ארץ הפגודות, הסמוראים והנינג'ות, ארצה של הילדה נוריקו סן. ארץ בה מתהלכים אנשיה המוזרים בקימונו, אוכלים דג נא, ובתיה בנויים מעץ ונייר. . . האם כך אתם מדמים את ארץ השמש העולה?


יפן, ארץ השוכנת אי שם בקצה מזרח אסיה, בקבוצת איים מבודדת, שפיתחה במשך השנים קודים תרבותיים ומסורת ייחודית. בטיול ליפן, מגלה המבקר מגוון גדול של נופי-טבע הרריים וולקניים, שמורות טבע, תצפיות, נחלים שוצפים ויערות. הוא יכול לבקר באיים גדולים וקטנים ולהשתכשך במעיינות חמים. בשיטוט באתריה ההיסטוריים הוא יחזור אחורה בזמן לתקופתה הפיאודלית של יפן: ישוטט בטירות אדוני הסמוראים, בגניהם ובבתי התה. יבקר בכפרים מסורתיים, יחווה טקסים ומנהגים קדומים במקדשי השינטו, במקדשים בודהיסטים, ובמנזרים.


המפגש הראשוני של התייר עם יפן הוא עם החזית המודרנית שלה. מישוריה הצפופים המכוסים בערים צפופות כמו: טוקיו רבתי , נגויה, אוסאקה, קיוטו, הירושימה וקיטה קיושו. ערים אלה הן רק חלק מהרשת העירונית הצפופה ביפן המודרנית. הערים התוססות מאפשרות לנו הכרות עם עולמה הטכנולוגי המפותח של יפן.


ילדה מבקרת במקדש


ביפן, כל ביקור במקדש, בגן, במוזיאון או בכל אתר הינו חוויה אסתטית מרגשת. סוד יופיים של הנופים והאתרים הוא התכנון העדין והמוקפד. היופי מוגש לנו ברמיזה, במנות קטנות, תוך מתן כבוד לטבע. נופי הטבע, ואתרי התיירות ביפן מתוחזקים ועומדים ברמת שימור גבוהה מאוד.


תחת עצי הדובדבן הפורחים


טיול בנופי יפן וביקור באתריה אינם שלמים ללא המפגש עם אנשיה של יפן. ביפן חיים 127 מיליון איש הממשיכים בחריצות אין קץ ללמוד, לקדם ולטפח את ארצם, לבנות טכנולוגיות מתקדמות, ובמקביל לשמר בקפדנות את המורשת ההיסטורית והדתית של ארצם. נסיעה ברכבת החץ המהירה עם אנשי העסקים היא חוויה תרבותית מעניינת. נגדיל ונעשה אם נאכל עימם את ארוחת הצהריים - ה- "OBENTO" האסתטית אותה אפשר לקנות בקיוסק לפני העלייה לרכבת. המבקר יתרשם מהסדר הקפדני, מהדייקנות, ומהיעילות השקטה בה הדברים מתנהלים.


Shinkansen רשת הרכבות המהירה בעולם


ביפן מרגישים בטוחים גם בתוך המון גדול של אנשים וגם בסמטאות אפלות בחצות הלילה. בארץ זו אחוזי הפשע הם עדיין בין הנמוכים בעולם. המבקר יתרשם מהערצת הטבע של היפני דבר המתגלה בכנוס ההמוני לחגיגה של פריחת עץ הדובדבן המרהיבה באביב, הוא יתרגש למראה צבעי השלכת הפוקדים את יערותיה ושמורות הטבע בסתיו, ויחזר אחר הילדים היפנים בבואם למקדשים לבושים בקימונו צבעוני לקבל את ברכת הכוהנים. וכל מראות אלה הם רק התחלת הנגיעה בהוויה יפנית.


תחרות האבקות סומו


יפן היא זו הנחבאת בתוך המולה מודרנית. על מנת להכירה יש להסיר את השכבה המודרנית המתעתעת בנו ולהגיע לרבדים של תרבות מסורתית עתיקה ומרתקת שממשיכה לפעום.

מסע אל ראש הר פוג'י

צבי-חיים פלדי

הר פוג'י באביב


הר פוג'י נשגב ונערץ ביפן: משכנם של אלי יפן וסמל לכל יפני מיום לידתו. חווית העלייה לרגל לפסגת הפוג'י היא אטרקציה ייחודית לתייר, המבקר ביפן בתקופת הקיץ.

יפן לא עוד הארץ היקרה ביותר לתיירים. מדינות היורו יקרות לפחות כמוה, ואולי חלקן אף לקחו ממנה את התואר המפוקפק של שיאנית היוקר. אבל מה פתאום לבקר ביפן בקיץ הלוהט והלח? טוקיו הקיצית היא סאונה עצומה של אדים וזיעה, שתענג תיירים מזוכיסטיים בלבד. לעומת זאת, יפן נהדרת בשלכת הצבעונית והמשגעת של הסתיו ונפלאה בפריחת הדובדבן באביב. אולם האירוע החשוב ביותר של ההוויה היפנית מתרחש דווקא בקיץ.


מראה ההר מטוקיו

מדובר, כמובן, בעלייה המסורתית לרגל לפסגת הגבוה בהרי יפן, פוג'י סאן הקדוש, המתקיימת בחודשים יולי ואוגוסט. השלג הכבד, שכיסה את ההר, כבר הפשיר מזמן, והשביל העולה לפסגה פתוח גם לכל תייר, התר אחרי מעפילים לראש ההר חוויה ייחודית של טיול קיץ ליפן. ההעפלה לפוג'י בחברת אלפי יפנים חביבים היא בלא ספק חווית חיים, אשר תחרת עמוק בזיכרון הפרטי של כל מטייל.


עולי רגל בלבוש לבן

"פוג'י סאן" או "פוג'י ימה", כפי שמתקרא ההר על ידי היפנים, מתנשא לגובה 3776 מטר כקונוס מחודד ובתלילות מזדקרת מעל פני הנוף המישורי סביבו. היקף בסיס ההר הוא 125 ק"מ, הארוך ביותר בעולם. הטופוגרפיה הזו מבליטה אותו כהר ענק ומאיים על סביבתו, מה גם, שפגיעתו עלולה להיות רעה בהיותו הר געש, הזומם להתפרץ. לא ייפלא כי דת השינטו היפנית קידשה את ההר ושיכנה בו אלוהות, המסוגלת לשלוט בו ולמנוע ממנו להשתולל ולהתפרץ. ואם בכל זאת רעש וגעש, עשה זאת במתינות ובלא קטל בניגוד למשל להר הווזוב באיטליה, אשר בשנת 79 לספירה מחק לחלוטין מעל פני האדמה את פומפיי, עיר ואם בממלכת רומא. פוג'י סאן התפרץ בפעם האחרונה בשנת 1707, ומאז הוא רגוע וכבוי.


הזריחה מראש ההר


המיתולוגיה היפנית מספרת על האלה היפהפייה בעלת השם הארוך,Konohana no Sakuyahime no Mikoto, כמי שקיבלה על עצמה לשמור על הבריות מפני פורענות האש והגופרית,שההר משחרר לעיתים מלועו הפעור. נכון להיום הצליחה האלה הנערצת הזו למלא את שליחותה, אך בתמורה הוטל על מאמיניה לעלות לרגל לפסגת פוג'י סאן ולחלות את פניה באמצעות העלייה המתישה. אלה זו היא גם האם הקדמונית של שושלת קיסרי יפן מזה מעלה מ-2500 שנה. כך נוצר חיבור הדוק בין ארמון הקיסר בטוקיו לבין הר פוג'י, המשקיף עליו ממרחק 100 ק"מ


המהדרים במצוות העלייה לרגל מתחילים את מסעם ממקדש השינטו Sengen Jinja בעיר פוג'י יושידה, השוכנת לרגלי ההר. 10 חודשים שוכנת האלה במקדש זה, ובחודשים יולי ואוגוסט עולה רוחה אל ראש ההר כדי לתמוך בנשמתם המעונה של עולי הרגל, אשר כמעט ויצאה מגופם במשך העלייה המפרכת.


מקל טיפוס עם חותמות צרובות

אולם כשם שלא כל בני ישראל מדקדקים בקיום כל הלכות סדר הפסח, כך גם יפנים רבים מקלים על עצמם את תלאות הדרך ומתחילים לעלות בתחנה החמישית במסלול העלייה לרגל, שאליה הם מגיעים מי ברכב יותר מאשר מי ברגל.

טובים ורבים הם גם אלה, היוצאים ידי חובתם בעלייה לרגל חד פעמית בימי חלדם. פעם אחת ודי! ביולי-אוגוסט מדי שנה בשנה מגיעים לפסגת פוג'י סאן 200 אלף עולי רגל, כלומר, בכל יום למעלה מ-3000 איש מעפילים לראש ההר, מזקן ועד טף, סבים עם נכדיהם, משפחות וילדיהן ובני נוער רעננים, הששים אלי טיפוס.


טוריי בצד הלוע הגעשי


כולם יתאמצו להגיע לפסגה טרם זריחת השמש בשעה 4:50. ישנם כאלה, המתחילים את העלייה בשעת ערב מוקדמת ומטפסים במשך כל הלילה עד הגיעם לפסגה לעת זריחה. רבים אחרים מעדיפים לצאת לדרך בשעת אחר צהריים מוקדמת. כך יוכלו גם להתענג על הנוף וגם ולנוח לעת ערב באחת מהאכסניות של התחנה השמינית, שהיא התחנה האחרונה לפני הפסגה בגובה 3000 מטר ויותר.


אומנם, עננים וערפל מקיפים תדיר את ההר, אך מפעם לפעם הם מתפזרים ונקרעים כדי לגלות את הנוף המדהים של האגמים הכחולים בתחתית העמק ולחשוף את מדרונו התלול של פוג'י סאן. מראה סוריאליסטי מרתק לא פחות הוא שורות-שורות של עולי רגל, המתפתלים בתוך מסך הענן והערפל. מהם הלבושים בגלימות חג לבנות, השרים ומנגנים בקצב הליכתם. כמעט כל עולה לרגל מצטייד במקל טיפוס, שכמותו ניתן לרכוש בתחנה החמישית. בכל תחנה במעלה ההר נצרב המקל בחותם של התחנה לאות ולזיכרון.


על ראש ההר

לאחר מנוחה של מספר שעות יוצאים עולי הרגל בשעה שתיים לפנות בוקר מהתחנה השמינית כדי לעשות את קטע הדרך האחרון בואכה הפסגה. לאור פנסי ראש וכיס, המאירים את הנתיב החשוך, מתקדם במעלה ההר נחש עקלתון של בני אדם, אשר משאת נפשם היא להגיע בזמן לזריחת החמה. במתח עצור מתגודדים המוני המאמינים על מצוק הפסגה וממתינים בקור המקפיא, שהשמש כבר תזרח. פאתי האופק הולכים ומאדימים, ואט-אט מגיח גלגל השמש הלוהט ועולה לרקיע למצהלות עולי הרגל. באור הבוקר האופף את ההר מתגלה לוע געשי ענק ועמוק. אולי מפחיד למראה, אך אל דאגה! כבר 300 שנה הוא כבוי, והאלה היפהפייה תנצרנו עוד 300 שנה, בתנאי שמצוות העלייה לרגל לנצח תתקיים. וזאת לדעת: הר געש, שלא נוהגים בו כבוד, לא ינוח מזעפו.



ב-26 ו-27 באוגוסט מדי שנה בשנה נחגג במקדש SENGEN פסטיבל שופע אקסטזה סוחפת לכבודה של האלה. אלפי החוגגים מודים לה, על שכלאה את זעמו של ההר, והכוהנים משיבים את רוחה למשכנה במקדש עד השנה הבאה, שתבוא עליהם ועלינו לטובה.

ערכים נוספים במראות הנוף המפורסמים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים