ספרות התקופה המודרנית המאוחרת

מתוך MediaWiki
גרסה מ־21:19, 19 ביולי 2021 מאת Pavel (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{| |עמוד ראשי >> |ספרות >> |מבוא | |ספרות_התקופה_הקדומ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד ראשי >> ספרות >> מבוא | התקופה הקדומה | הקלאסית | הסמוראית המוקדמת | הסמוראית המאוחרת | המודרנית המוקדמת | המודרנית המאוחרת


הסופר טניקווה שונטארו

התקופה המודרנית המאוחרת

(תקופת שווה, 1989-1926 ותקופת היסי, 1989 - )

דורון כהן


הסופר קאוואבאטה יאסונארי


תקופה זו מקיפה כמה מהתהפוכות הגדולות ביותר בהיסטוריה היפנית: הפלישה לסין, המלחמה באוקיינוס השקט, פצצות האטום והתבוסה הנחרצת, ההתאוששות המהירה מהחורבן והפיכת יפן למעצמה כלכלית. התפוקה הספרותית לאורך תקופה זו הייתה עצומה בהיקפה והצטיינה בעושר ובגיוון, והאזכורים שלהלן משקפים רק דוגמאות אופייניות בודדות.


המשוררת טוורה מאצ'י

בתחום השירה תפסה השירה החופשית בסגנון המערבי לראשונה את הבכורה. אמנם, טנקה והייקו בסגנון מסורתי ומודרני המשיכו להיכתב ולהתפרסם לאלפיהם כל שנה במאות כתבי עת המוקדשים לכך (יפן היא ככל הנראה המדינה שבה אנשים רבים כותבים ומפרסמים שירה יותר מבכל ארץ אחרת). אבל המשוררים הנחשבים ביותר העדיפו להביע את עצמם בשירה חופשית. המשורר הידוע ביותר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה הוא טניקווה שונטארו (Tanikawa Shuntaro, 1932), שמביע את עצמו לרוב בלשון פשוטה וישירה, בעלת מצלול עשיר.


הסופר טניזקי ג'ונאיצ'ירו

בשלהי שנות השמונים חוללה מורה צעירה בשם טוורה מאצ'י (Tawara Machi, 1963) סנסציה כאשר ספר שירה שפירסמה, "יום השנה לסלט", זכה לתפוצה חסרת תקדים. טוורה כתבה שירי טנקה מסורתיים, אך שילבה בהם תכנים עכשוויים בתכלית, המתארים בלשון מודרנית את כל היבטי חייה של אישה צעירה בעיר הגדולה. שירתה הפכה ל"תופעה" בארצה, ועוררה גל גדול של מחקים וממשיכים. טוורה מצליחה להביע בדרך רגישה ועדינה, ולא פעם עזה וישירה, את יחסיה עם גברים, עם הוריה ועם העולם הסובב אותה. להלן דוגמא לאחד השירים

מספרה:

/manin no/ densha naka ni/ mamorarete

ubuge machikaki/ kimi no kao miru

בקרון החשמלית הדחוס/ אתה מסוכך עלי / בפניך הסמוכות/

אני רואה / פלומת שיער


גם הפרוזה ידעה פריחה גדולה הן בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, ועוד יותר אחריה. להלן יוזכרו רק אחדים מבין הסופרים החשובים הרבים של התקופה. (מבחר מספריהם תורגמו לעברית).


הסופר מישימה יוקיאו

קוובטה יאסונארי (Kawabata Yasunari, 1899-1972) היה היפני הראשון שזכה בפרס נובל לספרות, בשנת 1968. סיפוריו, הרוויים יופי ועצבות, עומדים בסימן שקיעתה של האסתטיקה היפנית המסורתית. גיבוריו הם לרוב גברים חלשים וחסרי החלטה, המסתפקים בתחליפים לחיים האמיתיים.



טניזקי ג'ונאיצ'ירו (Tanizaki Junichiro, 1886-1965) היה סופר פורה ומוכשר במיוחד ששילב חדשנות ומסורת. גם בספריו מופיעות דמויות רבות של גברים חלשים, שנשים חזקות ונחושות החלטה שולטות בחייהם. כמה מספריו, שבהם חקר היבטים שונים של התשוקה המינית, נחשבו נועזים מאוד בזמנם.


הסופר אנדו שוסאקו


מישימה יוקיאו (Mishima Yukio, 1925-1970) היה הסופר והמחזאי היפני המפורסם ביותר בזמנו והוא זכה לפרסום נוסף בשל התאבדותו הסנסציונית. סיפוריו הם תערובת של משיכה ליופי, ארוטיקה ומוות, פעמים רבות על רקע תשוקה הומוסקסואלית מתוסכלת. מישימה השתוקק לחדש את המסורת הסמוראית ואת מה שהיה בעיניו עברה הצבאי המפואר של יפן, וכישלונו לעורר את דעת הקהל בכיוון זה הוליך להתאבדותו הפומבית בהראקירי (חיתוך הבטן).


אנדו שוסאקו (Endo Shusaku, 1923-1960) הסופר הנוצרי הבולט ביפן, אימץ את הדת הקתולית בגיל צעיר בהשפעת אמו, אך התחבט כל חייו עם אמונתו. ספריו משקפים לבטים מוסריים עמוקים במצבים קיצוניים של מלחמה ורדיפה דתית.

הסופר אואה קנזבורו


טניזקי, מישימה ואנדו נחשבו מועמדים רציניים לזכייה בפרס נובל לספרות, אבל הסופר היפני השני שזכה בפרס, בשנת 1994,היה אואה קנזבורו (Oe Kenzaburo - 1935). אואה היה סופר מעורב שהזדהה עם מרד הסטודנטים בשנות השישים ויצירתו מביעה הומניזם, פציפיזם ומחאה חברתית.


בשנות התשעים יצא אואה בביקורת כנגד הדור הצעיר יותר של הסופרים היפניים, בטענה שהם זנחו את העיסוק בשאלות פוליטיות וחברתיות לטובת התרכזות בחיי הפרט.


הסופר מורקמי הרוקי

אחד מהסופרים שזכו לביקורתו של אואה הוא מורקמי הרוקי (Murakami Haruki - 1949), הבולט בדור הסופרים שהתבגרו בשלהי שנות השישים הסוערות. מורקמי נותן ביטוי בספריו המרובים, המשלבים פנטזיה ומציאות, ללבטי ההתבגרות של הדור הצעיר בחברת השפע שלאחר המלחמה, ולתחושת הניכור של צעירים רגישים החשים שדבר מה משמעותי חסר בחייהם.


הסופרת יושימוטו בננה

המייצגת הבולטת של הדור הבא בספרות היא יושימוטו בננה (Yoshimoto Banana - 1964) שזכתה לפופולריות עצומה, בעיקר בקרב נשים צעירות. יושימוטו מבטאה בצורה הקולעת ביותר את מבוכתן של הצעירות היפניות המתקשות לתפוס את מקומן בחברה הגברית.


ערכים נוספים בספרות



לקריאה נוספת

  • בן-עמי שילוני, יפן המודרנית - תרבות והיסטוריה, שוקן.
  • נאטסומה סוסקי, קוקורו, מיפנית: יעקב רז, כתר.
  • טניקאווה שונטרו, לאשה, מיפנית: אקיקו טקהאשי ואמיר אור, מודן.
  • טאווארה מאצ'י, יום השנה לסלט, מיפנית: יעקב רז, ספרית פועלים.
  • קוובטה יסונארי, בית היפיפיות הנמות, מיפנית: שונית שחל-פורת, כתר.
  • מישימה יוקיו, לאחר המשתה, מאנגלית: אביבה גור, ספרית פועלים.
  • אנדו שוסאקו, הר געש, מיפנית: יעקב רז, זמורה ביתן.
  • הרוקי מורקמי, יער נורווגי, מיפנית: דורון ב. כהן, כתר.
  • יושימוטו בננה, המטבח, מיפנית: שונית שחל-פורת, כתר.


קישורים חיצוניים