הבדלים בין גרסאות בדף "קנדו"
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
{{תמונה|קובץ=Nishimura ajkc.jpg|כיתוב=תחרות קנדו}} | {{תמונה|קובץ=Nishimura ajkc.jpg|כיתוב=תחרות קנדו}} | ||
| + | |||
| + | ==קנדו (דרך החרב)== | ||
''נח גרוס'' | ''נח גרוס'' | ||
| − | ==קנדו | + | {{תמונה|קובץ=Kendo tournament.jpg|כיתוב=קרב קנדו}} |
| − | |||
| − | |||
שיטת לחימה יפאנית המשתמשת בטכניקות סייף המבוססות על שיטות הלחימה בחרב סמוראית הנאחזת בשתי ידיים. קנדו היא כיום שיטת אימון מנטלית וגופנית בה משתמשים בחרב במבוק באימונים. | שיטת לחימה יפאנית המשתמשת בטכניקות סייף המבוססות על שיטות הלחימה בחרב סמוראית הנאחזת בשתי ידיים. קנדו היא כיום שיטת אימון מנטלית וגופנית בה משתמשים בחרב במבוק באימונים. | ||
| − | |||
| + | מקורותיה ההיסטוריים של הקנדו שאובים ממיומנויות הסיוף של הלוחמים בני [[ימי_הביניים|המאה ה-12]]. [[ימי_הביניים|במאות 14-16]] פתחו לוחמים מיומנים בתי ספר שלמדו את מיומנויות החרב בעזרת תרגילי התקפה והגנה (קאטות). משך תקופת אדו (1600-1868), כאשר כבר לא היה צורך במיומנויות הלחימה למטרות הישרדות, עבר הדגש למרכיבים הרוחניים והמנטליים של האימון. | ||
| − | |||
| + | {{תמונה|קובץ=Ando sho hitting men.jpg|כיתוב=לקראת פגיעה}} | ||
| − | במחצית השניה של | + | במחצית השניה של ה[[תרום_התקופה_המודרנית|מאה ה-18]] התקיימו ביפן למעלה ממאתיים בתי ספר לקנג'וצו (אומנות החרב), אשר לימדו לחימה בחרב עם דגש על משמעת רוחנית. בתקופה זו אנו רואים את הניצנים הראשונים לקנדו המודרני, כאשר כתוצאה משינוי מטרת האימונים, הכלים ואופן האימון עובר הדגש על האימון בשיני (חרב במבוק). |
| − | {{תמונה|קובץ= | + | {{תמונה|קובץ=Kendopix.jpg|כיתוב=קרב קנדו}} |
| − | לאחר פתיחת יפאן למערב | + | לאחר פתיחת יפאן למערב ב[[התקופה_המודרנית|מאה ה-19]], והירידה בפופולריות של שיטות הלחימה, קמו מספר ארגונים בכדי לקדם ולפתח את הקנדו (דרך החרב). ב-1909 קמה פדרציית הקנדו האוניברסיטאי שזכתה להכרת הממשלה . ועדה לאומנויות הלחימה יצרה קובץ של תבניות אימון מהקאטות של בתי הספר המובילים, ובשנת 1928 נקבע סטנדרט כלל ארצי על ידי פדרציית הקנדו הכלל יפאנית. בשנת 1939 נכלל הקנדו בחומר הלימוד של בתי הספר היסודיים. תבניות האימון, חוקים, והסטנדרטים של תחרויות הם כיום תחת שליטת פדרצית הקנדו הכלל יפנית, אשר לה וועד מנהל רב לאומי המפקח על תחרויות תלת שנתיות בינלאומיות. |
| שורה 41: | שורה 41: | ||
| − | + | ||
בתחרויות, זוכים בנקודות על פגיעות במכות - חיתוך ודקירות בחלקים מוגדרים בגוף היריב: מרכז הראש, חיתוך אלכסוני לרכה (תוך כדי קריאה המציינת את המטרה המיועדת "מן" שפרושה "פנים"), חיתוכים לצדי הגוף עם קריאה "דו!" (חזה!), חיתוכים לצד ימין בגובה המותן, או כששני ידי היריב מונפות, חיתוכים לפרקי כפות הידיים עם הקריאה "קוטה!". תנועת הדקירה היחידה היא לגרון עם הקריאה "צוקי!". | בתחרויות, זוכים בנקודות על פגיעות במכות - חיתוך ודקירות בחלקים מוגדרים בגוף היריב: מרכז הראש, חיתוך אלכסוני לרכה (תוך כדי קריאה המציינת את המטרה המיועדת "מן" שפרושה "פנים"), חיתוכים לצדי הגוף עם קריאה "דו!" (חזה!), חיתוכים לצד ימין בגובה המותן, או כששני ידי היריב מונפות, חיתוכים לפרקי כפות הידיים עם הקריאה "קוטה!". תנועת הדקירה היחידה היא לגרון עם הקריאה "צוקי!". | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | * | + | *ISBN 0-8048-0574-1. Junzo Sasamori; Gordon Warner. This is Kendo: the art of Japanese fencing |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | * [אתר אומנות הלחימה http://www. | + | *[http://www.kendo.co.il אתר אומנות הלחימה] |
| + | *[http://www.ikbf.co.il ההתאחדות הישראלית לקנדו ובודו] | ||
| + | *[http://www.wix.com/lecture2web/kendo קנדו אייאידו ג'ו דו בישראל] | ||
| + | * [http://www.kendo-fik.org/ International Kendo Federation (FIK)] | ||
| + | * [http://www.kendo.or.jp/ All Japan Kendo Federation (AJKF)] | ||
| + | * [https://web.archive.org/web/20060719150631/http://www.dnbk.org/ Dai Nippon Butoku Kai (DNBK)] | ||
| + | * http://www.ekf-eu.com/ European Kendo Federation | ||
[[קטגוריה:אומנויות לחימה]] | [[קטגוריה:אומנויות לחימה]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:28, 15 באוגוסט 2021
| עמוד ראשי >> | אומנויות לחימה >> | סומו | | ג'ודו | | קראטה | | איקידו | | קשתות | | קנדו | | נינג'וצו |
קנדו (דרך החרב)
נח גרוס
שיטת לחימה יפאנית המשתמשת בטכניקות סייף המבוססות על שיטות הלחימה בחרב סמוראית הנאחזת בשתי ידיים. קנדו היא כיום שיטת אימון מנטלית וגופנית בה משתמשים בחרב במבוק באימונים.
מקורותיה ההיסטוריים של הקנדו שאובים ממיומנויות הסיוף של הלוחמים בני המאה ה-12. במאות 14-16 פתחו לוחמים מיומנים בתי ספר שלמדו את מיומנויות החרב בעזרת תרגילי התקפה והגנה (קאטות). משך תקופת אדו (1600-1868), כאשר כבר לא היה צורך במיומנויות הלחימה למטרות הישרדות, עבר הדגש למרכיבים הרוחניים והמנטליים של האימון.
במחצית השניה של המאה ה-18 התקיימו ביפן למעלה ממאתיים בתי ספר לקנג'וצו (אומנות החרב), אשר לימדו לחימה בחרב עם דגש על משמעת רוחנית. בתקופה זו אנו רואים את הניצנים הראשונים לקנדו המודרני, כאשר כתוצאה משינוי מטרת האימונים, הכלים ואופן האימון עובר הדגש על האימון בשיני (חרב במבוק).
לאחר פתיחת יפאן למערב במאה ה-19, והירידה בפופולריות של שיטות הלחימה, קמו מספר ארגונים בכדי לקדם ולפתח את הקנדו (דרך החרב). ב-1909 קמה פדרציית הקנדו האוניברסיטאי שזכתה להכרת הממשלה . ועדה לאומנויות הלחימה יצרה קובץ של תבניות אימון מהקאטות של בתי הספר המובילים, ובשנת 1928 נקבע סטנדרט כלל ארצי על ידי פדרציית הקנדו הכלל יפאנית. בשנת 1939 נכלל הקנדו בחומר הלימוד של בתי הספר היסודיים. תבניות האימון, חוקים, והסטנדרטים של תחרויות הם כיום תחת שליטת פדרצית הקנדו הכלל יפנית, אשר לה וועד מנהל רב לאומי המפקח על תחרויות תלת שנתיות בינלאומיות.
אנשי הקנדו משתמשים בחרב במבוק באימוניהם. הם עוטים מסכה על פניהם, ולובשים בגד אימון העשוי ממארג של לוחות בד עם מגן חזה עמיד, ומכנס- דמויי חצאית (Hakama ) המאפשר מרווח לתנועה קלה.
בתחרויות, זוכים בנקודות על פגיעות במכות - חיתוך ודקירות בחלקים מוגדרים בגוף היריב: מרכז הראש, חיתוך אלכסוני לרכה (תוך כדי קריאה המציינת את המטרה המיועדת "מן" שפרושה "פנים"), חיתוכים לצדי הגוף עם קריאה "דו!" (חזה!), חיתוכים לצד ימין בגובה המותן, או כששני ידי היריב מונפות, חיתוכים לפרקי כפות הידיים עם הקריאה "קוטה!". תנועת הדקירה היחידה היא לגרון עם הקריאה "צוקי!".
אורך קרב הוא חמש דקות, עם אפשרות להארכות. המנצח הוא הראשון שצובר 2 או 3 נקודות.
ערכים נוספים באומנויות
לקריאה נוספת
- ISBN 0-8048-0574-1. Junzo Sasamori; Gordon Warner. This is Kendo: the art of Japanese fencing
